קזוארינות מתות זקופות

קזוארינות מתות זקופות הוא השלישי בטרילוגיה שכתב רמי בר-אדון ושלא בדומה לקודמיו, עוסק בטראומת מלחמת יום הכיפורים שנחרטה בנפשם של בני הדור שהתגייס בדיוק כשפרצה המלחמה הנוראה ההיא. הספר נעדר פאתוס הרואי ודווקא בשל כך נושם את ארץ ישראל הישנה, הערכית, הציונית, שאינה מטילה ספקות בדרך. הספר אינו מתחמק מרגעים עצובים, רגעי שכול ומוות, והם המזכים אותו בתואר טרגי-קומי ואף גרוטסקי. הכתיבה מצטיינת ביכולת לנתץ את המחיצה בין שני הקצוות הללו ולמהול אותם זה בזה. רמי בר-אדון מצליח היטב בתמהיל לא פשוט זה. ''ערב אחד חזרתי הביתה מספריית "יד לבנים", כשאחד הספרים מהארבעה שלקחתי, נקרא בסנדלים על גשר הירקון, ספר שלא שמעתי עליו ולא על רמי בר-אדון, מחברו, מעולם. התחלתי דווקא עם הספר הלא-מוכר לי וקירות הדירה החלו לרעוד משאגות הצחוק שבקעו מפי. מה שכבש את לבי, היה הסגנון הנערי, סיפורי העלילה המשעשעים המלמדים על תל-אביב של אז, ותיאור גיבורי הספר וגודל הציצים של כל נערה המופיעה בו. בהמשך, הגעתי גם אל קזוארינות מתות זקופות. ההתלהבות הראשונית לא פגה למרות שכאן, רוח השובבות היא יותר מאופקת ואת מקומה תופסים סיפורי מלחמה, שבסופם אתה מוצא את עצמך מתקנח בדמעה החומקת מהעין בלי רשות''. פוצ'ו, מחברם של "חבורה שכזאת", "המורה הדגול שמילקיהו", "איה הג'ינג'ית" ועוד.)