חרדת יוד

ספר זה עוסק ברוח המילה הכתובה.  בחיי אפגוש אין ספור אנשים ואשמע המון סיפורים. כולם באים למכור לי דבר ומשנתו, לכבול אמונתי בעצמי ובאחר, להגביל אהבתנו לכל ה-יש ביקום.  נראה כי כל נפש בעולם נמצאת במרוץ נגד השעון, אך מהו שעון?  מהי שין? ומהי סין?  איך יוצרים עבד שאינו יודע שהוא עבד?  קובעים לו מסגרת, נותנים לו שעון ואומרים לו, "בחר מטרה ותתחיל לרוץ". עם הזמן יחדל לשאול שאלות ויהפוך מידת חלול, כזה הבוחן את המציאות בעיניו בלבד, מידת קוף שנועדה להתפוגג בכולנו. בואו נספור לרגע: א-חת, ש-תיים, שלו-ש, א-רבע, חמ-ש, ש-ש, שב-ע, ש-מונה, תשע, ע-שר – סר-תן.  צער אמתי בעיניי מתגלם במידת אטימות של בני אדם, מידות חלולות שאינן שואלות ואינן מחפשות תשובות.  אמונה בדבר בלי להכיר את הסך שמאחוריו, זה שנתן לו תוקף ובנה לו כיסא. רבים מאמינים במוצק ואחרים בנוזל, אך מאז ומתמיד הייתה זו הרוח ומידת הנשימה בך, זו שאינה בוחרת צדדים ואינה כפופה לתקתוק השעון. זו שלנצח תתקיים, אתך או בלעדיך. בחייך תשמע על אדם וחוה ומר נחש ה"שוכנים" בגן עדן.  הגן הוא גופך, נחש הוא דרכך, אדם וחוה הם אתה פנימה ותורה היא הדרך להכיר את עצמך שוב. בעבר ידענו לקרוא קדימה אחורה, מעלה ומטה, משום שמבחינתנו, לא קיים צד ואין כיוון מוגדר.  אך כאלה אנו, מידת תמימים בתחילתנו ודעות הקודם דבקות בנו כמו מחלה חשוכת מרפא.  יהוה = חוה = חי-יה השם = הסם של כולנו