האחים קרמאזוב : כרך ב

האחים קרמאזוב הוא הרומן האחרון של דוסטויבסקי, ונחשב לגדול שבהם. הילה של כובד ראש אופפת את שמו, ולא בכדי מרבים לצטט ממנו אמירות כגון "השטן נאבק עם האלוהים, ושדה המערכה הוא נפש האדם", או "בלי אלוהים [...] הרי יוצא שהכול מותר", ועוד כיוצא באלה הגיגים. אלא שדוסטויבסקי לעולם אינו עוסק ברעיונות מופשטים. האידיאות אצלו הן תמיד בשר מבשרן של הדמויות, מקור חיוּתן, הכוח המניע אותן ואת הדרמה של חייהן. דומה שהעוצמות הרגשיות והאינטלקטואליות של הרומן מסתירות לא אחת מעיני הקוראים את הממד הקומי שלו. האחים קרמאזוב הוא לא רק טרגדיה גדולה, אלא גם ספר מצחיק להפליא. יש בו דמויות מגוחכות בטיפשותן (המשרת גריגורי, מרת חוֹחְלָקוֹבָה), יש בו סצנות מלאות הומור מכמיר לב (הנער קוֹליָה עם ה"קטנטנים" שלו), או צחוק מר (ב"מאוּרה" של סְנֶגיריוֹב); אך עיקר כוחו הקומי של דוסטויבסקי הוא כמובן בגרוטסקה, ששיאה הוא ביקורו הבלתי נשכח של השטן בחדרו של איוואן קרמאזוב. "מבחינתי זו מין תחושה של פסגה", אומרת מירסקי שתירגמה ספרים רבים, ביניהם קלאסיקות כמו 'מוות בוונציה', 'אנה קרנינה' ו'גן הדודבנים'. מירסקי הוסיפה כי "התמודדות כזאת עם יצירה ענקית מעמידה גם הרבה מאוד בעיות של מתרגם. היה לי מזל בכל השנים שאני מתרגמת לא לתרגם אלא את מה שאני באמת רוצה לתרגם. זה נראה לי דחוף לעשות, דוסטויבסקי הוא סופר ענק על זה אין עוררין, 'האחים קרמאזוב' זה הרומן הכי גדול שלו, אז מה לנו עוד?" עיתון הארץ, גלריה, 08.08.11