בעל החלומות

"חלומות לא מתים. אם פעם/ רק פרחו בנשמה, לעולם/ ילוו האדם, ובמותם/ עוד חי ימים רבים הד קולם". שורר פעם הליריקן יעקב פיכמן. כזהו גיבור הרומן הזה – מקס. החי בשולי החיים, אך היה עד לרגעים הגדולים והמהפכניים בתחילת המאה ה־20 וחלומות גדולה, לעתים גרוטסקיים, קמים ועולים בו לאורך הרומן הריאליסטי הזה ושוברים את הריאליה הנוקשה.ממה מורכבים חומרי החלום? מחזיונות גאולה, מאהבה גדולה, מאכזבה אכזרית, מאלימות, מכוח ומשררה. עד יומו האחרון מתייסר מקס תחת כובד ניסיון עברו המצולק.בתוך כך נפרש לעיני הקורא סיפור משפחת ליפסקי, שגיבורו השני של הספר, בתחילה נער מתבגר, הוא אחד מבניה, הנמשך אל דמותו של מקס. זו משפחה ארצישראלית החיה את חייה בין תל אביב לכפר בשרון. לאורך דפי הרומן הריאליסטי הבשל והמשובח הזה, הכתוב במינון ובדיוק רב, נחשפים רוח הזמן, הווי היומיום, שלל הדמויות ומרקמי היחסים התוססים שאפיינו אותו פלח תרבותי־חברתי, יהודי־ישראלי, שאליו השתייכה הציונות העובדת שהתברגנה אט אט." (1936) הוא סוג של תגלית מפתיעה בנוף הספרות. לפתע צץ לו רומן ביכורים בשל שכזה כאילו הגיח אלינו מנבכי א"י ההיא. נקודת היסוד בספר מרתק זה היא כי אל א"י, ארצנו הקטנטונת, התנקזו, בשל היותה ארץ יהודים־מהגרים, עשרות אלפי אנשים שלכל אחד ואחד סיפור חיים, היכול לפרנס עשרה דורות – כזהו מקס שדמותו לא תניח לכם." -