מילים אינן מתות בשנתן

הוא לא עוד מקבץ של שירים וסיפורים קצרים. האפלוליות והמסתורין אוחזים בכל מילה ומשפט ובכל דף ודף. בכתיבתו הייחודית והמופשטת מישיר מבט אל הרבדים העמוקים בנפש האדם, המהרהר בבדידותו ובתחושת הזרות, המהגר בתוך עצמו, האפוף בפחדיו, בעבריו, חשוף באהבותיו וביצריו, בתחושת הזמניות ובמותו המפואר.באמצעות מילים השזורות זו בזו ומשפטים ליריים וקולחים נרקמת הסתכלות מקורית ויוצאת דופן על אנושות, נואשות ואנושיות כאחד.  ספר על מוות וחיים, חמלה ונחמה, נופים המתחילים ברחם האם ונודדים עד סמטאות אנדלוסיה ואנשיה.זוֹ נְקָמָה רָזָה לָדַעַת שֶׁהַכֹּל מַגִּיעַ בַּזְּמַן וּמִסְתַּיֵּם בַּזְּמַן  צָרִיךְ לְהַקְפִּיד לְנַגֵּן בְּווֹלְיוּם גָּבוֹהַּ מִשְּׁרִירֵי הַחַיִּים זֶה נִשְׁמָע כְּמוֹ סֵרוּב מְשֻׁכְלָלפַּחַד שֶׁלֹּא נֻצַּל