בפאתי העיר

אטילה יוז'ף (1905-1937) המשורר ההונגרי הנודע ביותר, המשפיע ביותר והמתורגם ביותר ללשונות-התרבות. חייו הקצרים חלפו עליו תוך יתמות, עוני, ערירות, סבל ומחלה. ל"התקבלות ספרותית" אמיתית ולתהילה זכה רק לאחר התאבדותו. נולד ברובע-עניים של בודפשט ובהיותו בן שבע-עשרה שנה כבר פרסם את ספר שיריו הראשון בשם "קבצן היופי". אולם, תשומת הלב הוסחה ממנו עד מהרה - בעיקר בשל עמדותיו האידיאולוגיות ופעילותו הפוליטית שבאה לידי התנגשות עם המפלגה הקומוניסטית ההונגרית, שנמנה עימה פרק-זמן קצר בין שתי מלחמות העולם. הוא "גורש" ממנה בטענה, כי שירתו סבוכה וקשה יותר מדי לגבי מצע המפלגה. שהרי זוהי שירה השואפת להתיך יחד עקרונות מארכסיסטיים עם תפיסות פרוידיאניות. הוא ראה עצמו כמשורר הפרולטריון - אך עולם יצירתו פונה אל שיכבה אינטלקטואלית של קוראי-שירה. זאת למרות העובדה שנופי ההתרחשות השירית ביצירותיו הם נופי תעשיה מוכי-עוני בפאתי בודפסט. נופים שהחלו לעבור תהליך של תיעוש מזורז. אם כן, זוהי שירה המתרכזת בעיקר סביב ארבעה צירים מרכזיים: א. אהבה - הכוללת אהבת אם; ב. חיי בדידות על רקע נופי תעשייה ועוני; ג. התמרדות חברתית; ד. מאבק עם מחלת-נפש.על רקע זה יצר כמה משירי האהבה היפים ביותר בספרות ההונגרית. יוז'ף ראה עצמו כמשורר הפרולטריון-אולם עולם יצירתו, בסופו של דבר, פונה לשכבה אינטלקטואלית של קוראי שירה.הותיר אחריו כשש-מאות שירים. כיום מעמידים אותו בשורה אחת עם משוררים כגון מאיאקובסקי, ארגון ונרודה.