נורות אדומות

כל חיי הייתי ילדה מפוחדת ואבודה. התהלכתי בצעדים זהירים, כאילו קליפות ביצים ריצפו את הקרקע מתחתיי. בניתי חומה עבה ולא אפשרתי גישה לאחרים או לעצמי. לא ידעתי דבר על עצמי; לא ידעתי מי להיות או מה להיות. הרגשתי כמו הברווזון המכוער בחצר התרנגולות: זרה לעצמי ולסביבה. השנים חלפו והזמן רץ, הילדה המפוחדת והאבודה שהייתי גדלה להיות אישה מדהימה. אך עדיין נותרתי מפוחדת וזהירה. עדיין לא הכרתי את עצמי; עדיין לא ידעתי מי אני באמת, מה אני יודעת לעשות ומה ייעודי בעולם.בינתיים, הילדה המפוחדת והאבודה שהייתי נותרה בצד. הפניתי לה גב, התעלמתי ממנה והעלמתי אותה, כאילו לא הייתה קיימת. לעתים, המתינה הילדה בסבלנות ולעתים זעקה: אני פה, הסתכלי עליי, דברי איתי.בגיל 45 התחלתי בחיפוש אחר זהותי האישית והמקצועית. החלטתי לצאת למסע מרתק של גילויים חדשים, בעקבות סיפורים ישנים. במסע אני דמות ראשית, בעלת כוחות ויכולות. אני קוסמת וגיבורת על. פניתי אל אותה ילדה, הבטתי בה והקשבתי לה, כאילו הייתי אמא שמקשיבה לבתה הקטנה. נתתי לה מקום להיות ולדבר על עצמה. נתתי לה אהבה, הכרה והוקרה.במהלך שנות חיי, נצברו בי סיפורים רבים, עליי ועל אחרים; נצברו בי הרבה תובנות שלמדתי מהסיפורים. לכן, בחרתי לפרוש את כל אלה כאן, בין דפי הספר. אני בטוחה שבינכם, הקוראים, יש מי שחוו חוויות דומות לאלה שחוויתי אני. לכן, אני שמחה לשתף בתובנות ובדרכים בהן בחרתי להתמודד. באמצעות סיפוריי, אני רוצה ליצור מרחב מוגן, שיאפשר לכם להיזכר בסיפורים דומים לאלה שחוויתם בעצמכם; שיאפשר לשתף בסודות ששמרתם במשך שנות חייכם; שיאפשר לכם להיעזר בתובנות שלי, כדי להרגיש טוב ולהבין טוב יותר כל אחד את עצמו.אשמח אם אתם, הקוראים, תשתפו בתובנות אישיות בעקבות הקריאה בספר; אשמח לשמוע סיפורים שלכם ולדעת, כיצד השפיעו עליכם באופן אישי. קריאה נעימה, מלאת גילויים, תובנות וידע חדש.אינה,נובמבר 2021