כשמועכים אותי

"מָה קָרָה לִי פִּתְאוֹם?! זוֹ הָיְתָה הַרְגָּשָׁה נוֹרָאָה! לֹא אֶתֵּן שֶׁזֶּה יִקְרֶה לִי שׁוּב! אֲנִי חַיָּב... לְהִתְנַעֵר, לְהִתְגַּבֵּר, לְהִשָּׁמֵר! דָּבָר כָּזֶה לֹא יִקְרֶה לִי יוֹתֵר!" פֹּה וָשָׁם אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים שֶׁהַחַיִּים מוֹעֲכִים אוֹתָנוּ, וְשֶׁזֶּה לֹא מַגִּיעַ לָנוּ. זֶה קוֹרֶה בְּכָל גִּיל, הָחֵל בַּיַּלְדוּת. הַמְּעִיכוֹת הָאֵלֶּה הֵן חֵלֶק מֵהַחַיִּים, אִי אֶפְשָׁר לְהִמָּנַע מֵהֶן. אָז מָה עוֹשִׂים? הַפִּיקְצֶ'רְבּוּק הֶחָכָם וְהַמְּיוּחָד הַזֶּה מַצִּיעַ אֵיךְ לַהֲפוֹךְ אֶת הַמְּעִיכוֹת הַבִּלְתִּי נִמְנָעוֹת שֶׁל הַחַיִּים לֹא רַק לְנִסְבָּלוֹת יוֹתֵר, אֶלָּא אֲפִילּוּ לְכָאֵלֶּה שֶׁנְּקַבֵּל בְּחִיּוּךְ. -- מהכריכה האחורית.