סיפורי חישנים

אִמָּא שֶׁל מַעְיָן מְנַסָּה לִמְצֹא פִּתְרוֹן לְחֹסֶר שְׂבִיעוּת רְצוֹנָהּ שֶׁל מַעְיָן מִדְּבָרִים יוֹם-יוֹמִיִּים כְּגוֹן לְבוּשׁ, אֹכֶל וּפְעֻלּוֹת שִׁגְרָתִיּוֹת. הִיא יוֹצֵאת לַחְקֹר אֶת הַנּוֹשֵׂא וּמְגַלָּה שֶׁבְּכֻלָּנוּ קַיָּמִים חַיְשָׁנִים שׁוֹנִים הַקּוֹבְעִים מָה אָנוּ אוֹהֲבִים וּמָה לֹא נָעִים לָנוּ. אִמָּא שֶׁל מַעְיָן מְסַפֶּרֶת לָהּ בְּכָל עֶרֶב סִפּוּר עַל חַיְשָׁן אַחֵר, וּבְסוֹף הַסִּפּוּרִים מַעְיָן לוֹמֶדֶת לְהִתְחַבֵּר לִתְחוּשׁוֹתֶיהָ, לְהָבִין מָה הִיא אוֹהֶבֶת וּמָה לֹא, וּבְעִקָּר – הִיא לוֹמֶדֶת לְהַבִּיעַ זֹאת בְּמִלִּים כְּדֵי לִמְנֹעַ בֶּכִי וְתִסְכּוּל.  זֶהוּ סִפּוּר חָשׁוּב וּמְרַתֵּק הַמְּפַשֵּׁט סִיטוּאַצְיוֹת מֻרְכָּבוֹת בְּחַיֵּי יְלָדִים, שֶׁלְּעִתִּים נִדְמֶה שֶׁאֵין לָהֶן פִּתְרוֹן. הַמְּחַבֶּרֶת מְפָרֶקֶת תְּחוּשׁוֹת תִּסְכּוּל רַבּוֹת שֶׁיְּלָדִים חוֹוִים לְסוּגִים שׁוֹנִים, וְכָךְ יְלָדִים יְכוֹלִים לְהָבִין בְּדִיּוּק מָה הֵם מַרְגִּישִׁים וּלְשׂוֹחֵחַ עַל כָּךְ בְּבַגְרוּת.יְלָדִים רַבִּים מִתְמוֹדְדִים עִם תִּסְכּוּל כְּשֶׁצִּפִּיּוֹתֵיהֶם אֵינָן מִתְמַמְּשׁוֹת אוֹ בְּשֶׁל קֹשִׁי בְּוִסּוּת חוּשִׁי. הַתִּסְכּוּל נוֹבֵעַ מֵחֹסֶר הַיְּכֹלֶת לְהַבִּיעַ תְּחוּשׁוֹת אוֹ רְצוֹנוֹת בְּגִיל צָעִיר, וּמַטְּרָתוֹ שֶׁל סֵפֶר זֶה הִיא לְסַיֵּעַ לָהֶם לְהִתְבּוֹנֵן פְּנִימָה וְלִמְצֹא מִלִּים לִתְחוּשׁוֹת וְלִרְגָשׁוֹת – כְּדֵי לִמְצֹא פִּתְרוֹן. בִּיכָלְתּוֹ שֶׁל לִיצֹר שִׁנּוּי אֲמִתִּי בַּתְּגוּבָה שֶׁל הַיְּלָדִים וְהַהוֹרִים לַחֲוָיוֹת יוֹם-יוֹמִיּוֹת דֶּרֶךְ הַקְשָׁבָה, לְקִיחַת אַחְרָיוּת וּבְנִיַּת תִּקְשֹׁרֶת מֵיטִיבָה.