כלנית בעמק הגרוטאות

נולדתי "אחרת". "שונה". הרגשתי את זה דרך התייחסות הסביבה "הרגילה" אליה הוטלתי (גן, בית־ספר) ובמיוחד דרך התייחסות בני משפחתי. איש לא הסביר לי מהי השונות הזו ולא ידעתי עליה אלא את עובדת קיומה. רק בעשור האחרון, משעלה בידי לקשור את קצוות חיי, הבנתי שנולדתי אוטיסטית. אמנם בצד הפחות קשה של הסקאלה, אבל גם שם חיכה לי אתגר רציני.בבית בו נולדתי, ליכדה השונות שלי את הפרטים האבודים שהתחפשו למשפחה, והסיטה אותם מהצורך להתמודד מול עצמם ובעיותיהם, אל משימה קלה בהרבה : התעללות בילדה המוזרה הזו, שנחתה אצלם כמו לפי הזמנה. בהמשך פלשו אל סיפור חיי גם בית משוגעים ורופאים מתחלפים, שיידו בי "אבחנות" בלא הבחנה.זה סיפור על התפכחות, הבנה, שינוי והשלמה. על כוחן של מוסיקה ויצירה. סיפור עם תפנית מפתיעה, שמסיטה את הגורל ממסלולו, סוחפת אותי אל מערבולת לא פשוטה, אך גם פולטת אותי לבסוף אל חוף מבטחים. זה סיפור על  נחישות ואומץ ועל התעקשות לחיות וליצור, גם כשזה נראה כמעט בלתי אפשרי. הספר מלווה בציוריי.