שתינו

סיפור לירי חובק עולם – מטרנסילבניה בשנות השלושים של המאה ה-20, אל בני ברק, טוקיו, ניו יורק ופריז – עוסק בשאלות של זהות, הגירה וטראומה בין דורית. הספר מבטא את קולו של הדור השני לשואה שינק את זיכרונות ההורים יחד עם חלב אמו.כשאמה על ערש דווי, המספרת חוזרת למסע החיים שלהן יחד. היא משחזרת את המעבר מילדות לנשיות תחת השפעתה של אם אוהבת אך גם חונקת. סיפורה של בת שנושאת עימה כל חייה את כאב החוויה של הוריה שעברו את השואה, מתאר בכנות מצמררת את הקושי והמורכבות של אהבת אם ובת.לאחר שהעבירה את מרבית שנותיה במחוזות זרים ורחוקים בניסיון לברוח מחיים בצל אמה, הבת מוצאת את עצמה סועדת את האם בשעותיה האחרונות בבית שגדלה בו. שם היא מנסה להרכיב מחדש את זיכרונותיה ולהשלים עם העבר המשפחתי. נולדה בטרנסילבניה וגדלה בישראל. היא אם לשתי בנות ועורכת דין שעבדה במשרדי עורכי דין מהגדולים בעולם ובחברות בינלאומיות על פני שלוש יבשות. היא חולקת את זמנה בין פריז וטוקיו.״כתוב באופן אינטליגנטי ומקורי, רומן יפהפה זה מתאר יחסי אהבה סבוכים בין אם ובת. זה גם סיפור כובש ומרתק על הכאב הכרוך בירושת טראומה משפחתית.״ - ."סיפור כתוב היטב, חשוף, הפורט על נימי הרגש ומשליך גם על חיינו שלנו." -