מראה שבורה

עברו חמישים שנה מאז שהוא נפל, אבל הוא עדיין איתי, לעולם לא נעלם לגמרי, מקבל גוונים וביטויים חדשים. לאנשים צעירים חמישים שנה נראים כמו נצח ומלחמת יום כפור נשמעת כמו היסטוריה רחוקה, אבל לנו שחווינו אותה, היא מתקרבת יותר ויותר, והטראומות דורשות את מקומן ומקבלות צבע עז בתוך שיגרת החיים שחלפו. אז כתבתי ספר. לא לכבוד המת, אלא לכבוד החיים, ולא ספר זיכרון אלא רומן. הכתיבה היום היא מקור החיים שלי, ואני כותבת עוד ספרים, אבל הראשון והחשוב שבהם הוא ספרי "מראה שבורה". זה סיפורו של דור שלם, שראה את עולמו מתפרק באחת מול עיניו, שהופתע מעוצמת האירועים ותוצאותיהם, ושהמשיך לחיות עוד עשרות שנים עם חרדה מתמדת מפני עוד התפרקות בלתי צפויה. הספר משקף את העולם של אז, שהיה שונה ודומה לעולם של היום, שהיו ויש בו מלחמות, הפסקות-אש, נופלים במאות ואחר-כך באלפים. אבל זה גם סיפורה על נועה, נערה בת 19 שחווה אהבה ראשונה, התרגשויות של נעורים, וצמא למגע. הקריאה בספר קולחת, העלילה מפתיעה ומרתקת, והרגשות הסוערים באים לידי ביטוי בצורה אותנטית וחוויתית. הספר התקבל נפלא על-ידי כול קוראיו, ולהלן כמה חוות-דעת שמשקפות את הרבות שהגיעו: : גליה, שבת שלום. הנה ספרך. סיימתי אותו כרגע. עכשיו הקשיבי לי טוב. זה ספר נפלא, מרגש, וחשוב. נועה כול כך תפסה אותי, עד שדמיינתי אותה מסתובבת ב'ביג' כרמיאל השבוע, יחד אתי, בקניות. הספר הזה הוא הישג חברתי ורגשי אדיר, ואני נשבע לך שאני מאמין לכול מילה שאני כותב לך פה.: "היי גליה, סיימתי אתמול לקרוא את הספר שלך ומהבוקר אני מנסה למצוא את המילים. הוא כל-כך יפה ומרגש (רציתי לכתוב עד דמעות אבל הוא חצה את סף הדמעות לכיוון הבכי ). היו הרבה מאוד לילות שלמרות העייפות לא יכולתי להפסיק לקרוא, ואני מאוד מאוד שמחה שהייתה לי הזדמנות לקרוא משהו כל-כך אישי, ומצד שני גם ללמוד יותר על התקופה ועל מה שקרה פה. ממש תודה על הספר ועל ההזדמנות לקרוא אותו.": "גליה אהבתי את הספר שלך והתמסרתי לדרך שאת מספרת אותו. קולח, מפתיע, האירועים לא  צפויים ויש מתח פנימי טוב בשעת הקריאה...מאוד אהבתי את העולם הפנימי שתיארת, את הסיפור העצוב על חיינו במדינה הזאת, את המסר הרחב של אלה שמשאירים אותן מאחור  לבד עם כאב קורע וללא משמעות.": "קראתי את הספר בעניין רב. הוא מרתק, כתוב היטב ומאוד קולח. זהו סיפור חשוב וכאוב שמביא את סיפורה של צעירה שהגורל הפך אותה לחברה שכולה, אחת מתוך כל אותן בחורות צעירות שאיבדו את האדם היקר בחייהן, אהוב ליבן, אך נאלצו להתאבל בשקט, לרסן את הקושי, הפחד והחרדה. ציפו מהן להמשיך הלאה בחייהן אבל הנפש של אותן צעירות, הייתה פגועה ומדממת, ומה שהתרחש בחייהן ילווה אותן לעד. שורה תחתונה: ספר מרתק, נוגע, מאוד קולח, וחשוב."