פלורנטין

, הרומן הראשון שכתבה אישה יהודייה, היה פרי עטה של (1839-1764), בתו של הפילוסוף משה מנדלסון ואחת מנשות הסלונים היהודיים בברלין. הספר, שהתפרסם בעילום שם ב־1801, נכתב בתקופה סוערת בחייה, לאחר שנפרדה מבעלה שמעון פייט וקשרה את גורלה במשורר והסופר פרידריך שלגל, שאף הופיע על עמוד השער כעורך.נוצר על קו התפר שבין הנאורות לרומנטיקה המוקדמת, שני זרמים שאליהם היו למנדלסון קשרים אישיים ורעיוניים הדוקים. עלילת הספר, העוקבת אחר סיפור חייו של הגיבור פלורנטין, מאפשרת למנדלסון להתבטא בנושאים שהרבו להעסיקה, החל מביקורת דתית – חיציה כוונו בעיקר לכנסייה הקתולית בטרם שיערה שתצטרף בעצמה לשורותיה, וכן ביקורת פוליטית־חברתית, כולל הבעת תמיכה במהפכה הצרפתית וברעיונות סוציאליסטיים, ועד ביקורת מגדרית, תוך הבלטת דמויות נשים שהרחיבו את תחומי פעילותן מעבר לגבולות שהכתיבו נורמות מגדריות דאז.מלבד תרגום עברי ראשון של , מהדורה זו כוללת נספחים שמאירים את היצירה ואת הקשר כתיבתה, וכן פתח דבר מאת ואחרית דבר מאת עורכת הספר .