הפטמרון

מחברת שבעים ושניים הסיפורים המכונסים בספר זה, מרגריט מלכת נוואר, בת לעילית האצולה הצרפתית ואחותו של מלך צרפת, פרנסואה הראשון, היא ממעצבות דרכו של הסיפור הקצר העולמי.פרנסואה הראשון מביא לצרפת ממלחמותיו באיטליה את בשורת הרנסנס. המחברת, שכאחיה זכתה בחינוך עשיר, הייתה פטרונית מלומדי הרנסנס בצרפת, וביצירתה המגוונת משתקפת השפעת זרם דתי חדש, הגרסה הצרפתית לרפורמציה הפרוטסטנטית שעיצבה את פני אירופה המודרנית כפי שהיא מוכרת לנו כיום.'ההפטמרון' – ספר 'שבעת הימים' שכתיבתו נקטעה כנראה עקב מות המחברת – נוצר על-פי דגם של הדקמרון לבוקאצ'ו, אך מאתיים השנה שעברו מאז חובר הדקמרון נתנו את אותותיהם בחידושים הרבים בספרה של מרגריט דה נוואר. בעקבות כל סיפור עורכים עשרת המשתתפים דיון, שמשתקפות בו נקודות מבט שונות ומנוגדות על יחסי גברים ונשים, שליטים ונתינים, כנסייה וחברה. פרלמַנט, המייצגת בספר את המחברת, רואה בשימוש בכל כוח יסוד שלילי, המנוגד לרוח הדת האמיתית.לצד כמה סיפורים שבהם הנלעג הוא הקורבן חסר התושייה, רוב הסיפורים משקפים דווקא הזדהות עם המותקף, עם הסובל – ולא אחת אלו נערות ונשים. אולם הנשים אינן רק קורבנות. ה'פמיניזם' של המחברת מתבטא בהצגה של דמויות נשיות בכל האפיונים: תאוותניות ותמימות, מניפולטיוויות ואלטרואיסטיות, מוליכות שולל את עצמן ומוליכות שולל את זולתן.בסיפורים ניכרת פתיחות אל עולמה האינטימי של המחברת, אל הביוגרפיה האישית שלה: קשיי חיי הנישואים, החיכוך עם האם הנערצת והקשה, האהבה ואולי שמץ למעלה מכך לאח, המלך המוכשר, חובב הנשים וההפכפך.