התמימים הקדושים

במיקרוקוסמוס של אחוזה ספרדית רואים להם האדונים זכות טבעית לשעבד את משרתיהם ולנצלם, והציות ללא סייג מובן מאליו גם למשרתים: פָּאקוֹ, רֶגוּלָה אשתו, ובתחתית הסולם עֳזָריאס, אחיה המוגבל של רגולה, שנוצל עד זקנתו באחוזה אחרת, ואז הושלך ככלי אין חפץ בו. במציאות הסגורה והמנותקת הזאת מתבטאת ההתמרדות רק בשתיקתו הקודרת של בנם, בצרחות המצמררות של בתם פגועת-המוח, ובהתנהגות החריגה ש'מותיר' הפיגור לעזריאס, שהוא בוודאי מדמויות השוטים הבלתי-נשכחות בתולדות הספרות. איוואן, האדון, משתמש במשרתים, עד כדי הטלת מום, לסיפוק תאוותו הגדולה: הציד. יש לו אובססיה לציפורים, אך בניגוד לעזריאס, הזן ומטפח אותן, איוואן שטוף בבולמוס של הרג. יום אחד הוא קוטל קטילה אחת יותר מדי, המנפצת את ההשלמה הכנועה ומחוללת את הסיום המבעית. על אף הגוון הפיאודלי, הסיפור מתרחש במאה העשרים, בשלהי המשטר הפאשיסטי בספרד. העוול אינו מנותק מהקשר פוליטי קונקרטי: האדונים מקורבים למשטר, ואילו אחיהם המנוח של רגולה ועזריאס, "פרנקו שלח אותו לשמיים". לא בכדי נכלל הרומן ב'קטלוג האלמנטרי' של חמישים-ותשע יצירות חשובות שראו אור אחרי מות פרנקו. אבל הספר, הכתוב בשישה משפטים בלבד, פורץ את גבולותיו של רומן מחאה ריאליסטי: השליטה הווירטואוזית בלשון, עיצוב הדמויות המורכב והמעמיק, ובעיקר הנימה המשלבת חומרה וחמלה - כולם מרוממים את היצירה לכדי מעשיית מוסר כלל-אנושית, בעלת עוצמה של טרגדיה קלאסית. מיגל דליבס, מהסופרים המרכזיים והנערצים בספרד, כתב למעלה משישים רומאנים, קובצי סיפורים ומאמרים, ספרי צייד, דיג ומסעות. הוא זכה כמעט בכל פרס ספרותי חשוב בספרד, כולל היוקרתי ביותר, פרס סרוואנטס. יצירתו תורגמה ליותר מעשרים שפות, ותשעה מספריו - ובכללם 'התמימים הקדושים' - היו לסרטי קולנוע.