לחישת הארץ לשמים

בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת לְבַשֵּׁל דַּיְסַת סֹלֶתהָסֵר מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹתוּכְשֶׁאֲנִי נוֹגַעַת בְּגֵו הַתִּינוֹק וּמַדָּה חֻמּוֹשֶׁיֵּלְכוּ מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי טְרָדוֹתשֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוּ מַחְשְׁבוֹתַי.וְתֵן לִי אֹמֶץ לְזַכֵּךְ פָּנַישֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד מִילָדַילִרְאוֹת פָּנָיו בְּתוֹךְ פָּנַיכְּמוֹ בְּמַרְאָה רְחוּצָה לִקְרַאת חַג.במשך יותר מארבעה עשורים של יצירה רציפה קנתה לעצמה מקום משלה בשדה השירה העברית, ואף הטביעה בו חותם שרישומו מתברר אט אט, ככל שהתרבות הישראלית מוכנה לקבל את הסתירות שבתוכה ולנסות לאחות את קרעיה המובנים. פנחס-כהן היא מהראשונות במשוררות דורה אשר ניסתה לגשר בין הזהות היהודית, המסורתית והדתית ובין זו הפמיניסטית, הבועטת במוסכמות, והנכונה להעלות על נס את המיניות הנשית. ביצירתה מתקיימת תנועה מתמדת בין מציאוּת למיתוס, בין אמונה לתשוקה, בין זכר השואה ובין בקשת חיים עיקשת, בין ההגותי לחושני. אסופה מקיפה זו, הרואה אור במלאת שנה למותה של -, מציגה את מיטב שיריה, החל במוקדמים ביותר וכלה בשירים מן העיזבון, שטרם פורסמו.