דימונאי

לפעמים הייתי הולך אחרי בית הספר לתחנה המרכזית רק כדי לראות את כל האנשים האלה שעוצרים להשתין אצלנו בדרך לאילת.היה להם ריח של ים.לי היה ריח של מדבר.עמדתי שם עם התיק על הגב וכל מה שרציתי היה להיכנס לתא המטען ולברוח מכאן, לעזוב את החור הזה שתקוע בין בירת הנגב למקום הנמוך והמלוח בעולם.עכשיו, 30 שנים אחרי, אני גר על החוף בקופנגן וסופסוף מבין מה שהייתי צריך להבין כבר מזמן.אני , ולא משנה כמה אגיד את זה, זר לא יבין זאת לעולם.״ כישרון גדול, כותב כנה, סוחף ומצחיק״ , מחבר רב המכר ״״.