112 ימים בהודו

היי.אני יובל, ואני גנן בגן ילדים וסטנדאפיסט.אחרי שבע שנים בגן הרגשתי שאני חייב הפסקה לנשום קצת, ויצאתי לשנת שבתון. ילדים זה שמחה, אבל 32 ילדים עם סייעת אחת זה כביש מהיר לציפרלקס. אז לקחתי את החסכונות שלי וטסתי להודו. מי ישמע כמה חסכונות הייתי צריך. בכל אופן, מהרגע הראשון משהו פנימי אצלי התעורר ויכולתי לכתוב שלושה מופעי סטנדאפ מכל מה שעברתי שם. אבל אז חשבתי לעצמי: ׳מה יהיה אפילו פחות רווחי מזה?׳וכתבתי ספר במקום.בין ערב עם קניבלים למסאז׳ מפוקפק, בין רוחות רפאים מהעבר לרגעים קטנים של חסד – כתבתי הכל, כל יום. ככה נוצר לו תיעוד של מסע רוחני, ריחני ומשעשע – על פחד, על חופש, על התנועה העדינה בין להחזיק ובין להתמסר, ועל הניסיון הבלתי נגמר לשמור על לב פתוח.