ספר הספרים המוערים של החינוך

שאלה: האם מנהלים ומורים קוראים ספרות מקצועית? האם חשוב שיקראו ספרות מקצועית?  "ספר הספרים המוערים של החינוך" נכתב מתוך תחושה, ואף ידיעה, שאנשי חינוך קוראים מעט ספרות מקצועית אם בכלל. הכיצד מורים שאמונים על הלמידה אינם לומדים בעצמם ואת עצמם? הסיבה נעוצה כנראה בכך, שהספרות הזאת אינה נגישה להם. מנהלים ומורים טרודים ועייפים לאחר יום עבודה, ולא פעם נטולי אנרגיות וקשב, אינם עושים מאמץ רב להגיע אל הספרות המקצועית המתעדכנת כל הזמן, והספרות המקצועית מצידה – אינה עושה מאמץ רב להגיע אליהם. משרד החינוך גם הוא אינו טורח ליצור סביבה ספרותית מאתגרת לאנשי החינוך, שיכולה להרחיב את אופקיהם בתחומי החינוך השונים. החינוך הוא אוקיינוס רחב של נושאים ותתי-נושאים מגוונים. מדובר במערכת גדולה, מורכבת ורבת פנים; ועם זאת, כמעט שאין אפשרות לדון בהיבט אחד שלה מבלי לעסוק באחרים. בַחינוך הכול קשור בכל. מורים שקוראים מעט ספרות מקצועית, אינם יודעים מה מתרחש בחלקים ניכרים של הזירה בה הם פועלים. הם נוטים להסתפק בדברים המתרחשים ברמת המיקרו – בית הספר שלהם, תחום-הדעת שלהם – אך אינם מגיעים לראות את התמונה החינוכית הרחבה. מורים המנותקים מתהליכים גלובאליים וארציים ומתחומי החינוך בסביבה שמשתנה כל הזמן באינטנסיביות – אינם יכולים להיות חלק מן ההתרחשות, ולהשפיע. הם יתקשו להתמודד נכון עם שעמום בכיתות, אלימות, מורכבות העולם הרשתי, מהלכים שונים של משרד החינוך, רפורמות, שאלת הרלוונטיות של עבודתם, ותופעות רווחות אחרות שניחתות עליהן/ם חדשות לבקרים. במצב כזה הם יכולים פחות לשוחח על הדברים ביניהם ופחות עם תלמידותיהם ותלמידיהם, בעיקר הבוגרים. הנגשת הספרות המקצועית, כפי שעושה ספר זה, אינה מבטיחה שינוי, אבל היא מעניקה בסיס דרוש להתרחשותו. ד"ר אברהם פרנק עשה את התואר השלישי בתחום מנהל ומדיניות החינוך באוניברסיטת תל-אביב, לאחר שנות עבודה רבות בהוראה, חינוך וניהול תיכון. פרסם מספר ספרים ומאמרים רבים בנושאי חינוך.