אמרתי לך שאת יכולה לבד

"בכל בוקר מעירים אותה כל הציורים היפים שבהם היא מציירת את יומה החדש, ובכל ערב היא נוחתת לתוך מיטתה בלי שהגשימה דבר מציוריה. כמו נשר פסגות פורשת כנפיים וממריאה לגובה בדמיונה, ואז כמוהו צוללת למעמקים".מתוך התבוננות בחייה בהווה תצלול צילה באומץ רב למעמקי עברה ובעקבותיהם תנסה לשנות את דפוסי התנהגותה ולנווט את חייה באופנים אחרים מבעבר. לשם כך לא תעשה שינויים דרמטיים, אלא שינויים בזוטות דווקא, ובעיקר במסע לקליטת משמעותם של החיים — כל זאת בעיצומה של מלחמה בפחדים שאינם מניחים לה. הוא ספרה השני של בספרה הראשון, , שיצא לאור בתמיכת "יד ושם", תיארה את מסע הנדודים שעשו הוריה כפליטים במלחמת העולם השנייה ואת השפעתו עליה כדור שני לשואה.