הלומת אור

מֵי תְּהוֹם מְתוּקִים חִלְחֲלוּהֵמֵסּוּ מְלָחִיםצָרְבוּ כִּיבִים בְּבֶטֶן הָאֲדָמָהסְדָקִים פְּעוּרִים יְשָׁרִים חוֹתְכִיםבַּחַרְסִית הַקָּשָׁה, הַיְבֵשָׁההוֹלְכִים וּמִתְקַעֲרִיםעַד קְרִיסָהבְּלֹעַ הַבּוֹלְעָן אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִיםאַתָּה מְסַפֵּר, בַּחֹרֶף אַתָּה אוֹהֵבאֶת יָם הַמֶּלַח הַרְבֵּה יוֹתֵרמַעֲבִיר לִי בַּקְבּוּקמֵי עֵין גֶּדִי לִשְׁתּוֹת, מַנִּיחַ יָדאֲנִי מִתְרַכֶּכֶתאֵיךְ אֶפְשָׁר אַחֶרֶתאַחֲרֵי כָּל הַמֶּלַח הַזֶּה"", ספר ביכוריה של המשוררת , הוא כתב יד רענן ואותנטי. הוא בולט בתוך יבול ספרי ביכורים של משוררות צעירות שיצאו לאור בשנים האחרונות הודות לאיכותו המעולה ולמודעות העמוקה של המשוררת למפה ולמסורת הספרותיות. עיקרי הפואטיקה של אשור מבוססים על רטוריקה נשית חזקה, נועזת, מגיבה, פועלת, הלוקחת אחריות – בלתי-קורבנית. הסגנון המתמודד של אשור הוא סינתזה בין קלות כתיבה שמאפייניה העיקריים הם הומור, לעתים אוטו-פרודי, ושפה קולחת ויומיומית לבין תחכום רגשי ודיאלוג עם מסורת השירה.  (1989) היא משוררת כלואה בגוף של עורכת דין. שיריה פורסמו בכתבי העת ״מעין״, ״הליקון״ ו״ננופואטיקה״. מתגוררת בירושלים. ״הלומת אור״ הוא ספר שיריה הראשון.