ח'ליפות עכשיו

(1865 טריפולי, לבנון – 1935 קהיר) הוא מאבות מגמת המודרניזם האסלאמי, אשר קרא לשלב בין החייאת דרך האבות והשאילה מהציוויליזציה המערבית. את רעיונותיו הפיץ במשך למעלה מ-35 שנה מעל דפי כתב העת האסלאמי הבינלאומי שלו, "אל-מנאר" (המגדלור). הוא ממסמכי היסוד של התורה הפוליטית המודרנית באסלאם. נפרשות בו תובנותיו של רשיד רידא לנוכח התפקרותה של האימפריה העות'מאנית וכינון השלטון הקולוניאלי במזה"ת לאחר מלחמת העולם הראשונה. ח'ליפות עכשיו ראה אור בהמשכים בחורף 1923-1922, בעקבות החלטת האסיפה הלאומית התורכית על הדחת הסולטאן-ח'ליף העות'מאני והקמת הרפובליקה על חורבות הסולטאנות. עבור רידא הייתה זו ההזדמנות אשר לה חיכה להציע את השבת הח'ליפות אל נושאיה המקוריים (הערבים), ובהתאם לכך הוא קרא לשיתוף פעולה עם העם התורכי למען החייאת הציביליזציה האסלאמית וחידוש ממשלתה על יסודות הרפורמה הדתית המודרניסטית.נקודת המוצא של הספר היא התיאוריה הקלאסית של הח'ליפות, כפי שנוסחה על ידי אנשי ההלכה במאות הראשונות לאסלאם. אלא שניתוחו המלומד של רידא משמש בעיקר כמצע וכלגיטימציה לרפורמות שהוא מבקש להנהיג כדי להתאימה למציאות המודרנית. התמונה העולה מפרשנותו למונחים הקלאסיים היא של מעבר משליט אבסולוטי, נציג האל עלי אדמות, לשלטון נבחר המוגבל מצד אחד על ידי צווי הקוראן, הסונה של הנביא והדוגמה של הח'ליפים ישרי-הדרך, ומצד אחר מוגבל באמצעות חובת ההתייעצות עם מנהיגי העדה ועם ציבור האזרחים. ממשלת הח'ליפות שבחזונו היא אסלאמית ואזרחית כאחת, וכליה העיקריים הם האמצעים המודרניים של החקיקה ובית הנבחרים. קימום מעמדה של הח'ליפות מוטל על "מפלגת הרפורמה הדתית המתונה" – מנהיגי העדה בזמן החדש, אשר רידא עצמו היה אחד מראשיה. זו מייצגת את דרך האמצע בין מפלגת המתמערבים, הקוראת להפרדת הדת מהמדינה, למפלגת השמרנים הדבקה במסורת האוטוריטרית. לספר מצורפת הקדמה מקיפה על רידא וספרו מאת פרופ' – מרצה בחוג ללימודי המזה"ת והאסלאם באוניברסיטת חיפה ועורך סדרת "סהר" לתרגומים מהאסלאם.