וו חיבור

ספר שיריו החדש של , , ממשיך במסעותיו למיפוי מחוזות האהבה והתשוקה. לפעמים הוא מחפש את האהבה בכרם גפנים, כמיטב מסורת השירה הארוטית, ולפעמים הוא מתאר את מעשה האהבהבמרחב הביתי – במיטה או בשעת ארוחה, כשהאוהבים "מְאַבְּדִים אֶת כָּל נִימוּסֵי הַשֻּׁלְחָן / וְקוֹרְעִים אֶת הַלֶּחֶם / בַּיָּדַיִם". הווייתו של הדובר בשירים שופעת סערות רגשיות וגופניות, שבהן נוטלים חלק שלל דימויים כגון סוס טרויאני, אריה רועד מקור, פרפרים לבנים וגרגירי חול שנסחפים אחרי האהובה במחזורי גאות ושפל.השירים אינם מאבדים תקווה. הם מפללים ומייחלים, מתפללים בדבקות ובלהט ומחפשים בהתמדה "אֶת הַמַּפְתֵּחַ / בַּכְּנִיסָה / מִתַּחַת לָעֲצִיץ".רפי וייכרט"אַל תַּאֲמִינִי", כותב דני נגר, "לַשֶּׁקֶט שֶׁלִּי, / בִּטְנִי מְלֵאָה סוּסִים טְרוֹיָאנִיִּים".המשפט הזה דומה בעיני להצלפת שוט. רגלי הסוסים מתחילות לבעור, בטנם הטרויאנית מלאה בחיילי מילים, הדהרה מתחרזת בתשוקה, התשוקה היא בת הדודה של השירה והשירה היא הרגע שבו מופר השקט.שירי הספר היפה הזה הם לא פחות מצהלת הסוסים אחרי שנפרצו שערי האורווה, והכל, כן הכל, באהבה גדולה.רוני סומק