בני בנימין' - העשייה הציונית ובניית הישוב היהודי'

'בני בנימין' ותרומתם להתיישבות הציונית בארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים כמעט ואינה ידועה בדפי ההיסטוריה, למרות החותם החשוב שהטביעו. הספר חושף בפני הקורא את העובדה שהאידיאולוגיה ההתיישבותית הליברלית יושמה למעשה עוד בשנות העשרים וערים תוססות היום כמו נתניה, הרצליה והיישובים  אבן יהודה וכפר אהרון החלו את דרכם כהתיישבות חקלאית של בודדים ע''י 'בני בנימין' ו'הנוטע' (זרועה המבצעית), ללא עזרה כספית של ההסתדרות הציונית העולמית.  האחרונה בראשותו של ויצמן סירבה להושיט עזרה להתיישבות על קרקע פרטית ויזמות חופשית (טענה מופרכת לימינו). בכך ניתן לראות קשר ישיר להשפעת ההשקפות הפוליטיות על דרכה של ההתיישבות הציונית בארץ מאז ועד עצם היום הזה. הזהות החדשה והחשובה שהוא נותן למעמד האישה ב'בני בנימין' וביישוביה, באה לעשות צדק עם נושא מגדרי שהודחק בעבר הרחוק.  הרקע החקלאי ממנו בא המחבר כנצר למייסדי זכרון יעקב, והתזה על 'הגדעונים' שעשה בתואר שני באוניברסיטת חיפה, הקלו עליו במידה רבה להבין לעומק את פעילותם ההתיישבותית של 'בני בנימין' ולנתח את הצלחותיהם וכישלונותיהם כאחת. המחבר מבסס את ספרו על מחקר (דוקטורט) שעשה באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחייתו החשובה של ד''ר רן אהרנסון. לאורך הזמן נחשפו על ידו בארכיוני יישובים הקשורים לפעילות 'בני בנימין' חומרים רבים ששפכו אור חדש על הנושא. התייחסות למחקרים ולספרים רלוונטיים מוצאת את ביטוייה בהערות השוליים וברשימת המקורות.