מעבר לדמיון הליברלי של המחקר הביקורתי בישראל

מדוע השיח הביקורתי השולט זה שלושה עשורים במדעי הרוח והחברה בישראל מתקשה לסחוף אחריו יחידים המשתייכים לקבוצות המיעוט שאותן הוא מבקש לרומם, ואפילו מעורר בהם התנגדות? כיצד יכולות לחיות יחד קבוצות ליברליות ולא ליברליות החולקות מרחב פוליטי משותף אך חלוקות ביניהן על טיבם של החיים הטובים, על הסדר החברתי-פוליטי הרצוי ועל מקורות הסמכות לאותו הסדר? מהו תפקידם של האקטיביזם ושל האמנות במציאות של קיטוב מוסרי עמוק? והאם וכיצד קבוצות לא ליברליות יכולות להביא לידי שלום ודו-קיום בין יהודים לערבים בישראל ובאזור? אלה הן כמה מן השאלות הניצבות במרכזו של ספר זה.האסופה הרב-תחומית מבקשת לפרוץ דרך חדשה עבור מדעי הרוח והחברה בישראל ולהרחיב את גבולות המרחב הפרשני ואת אופקי הדמיון הפוליטי של השיח הביקורתי הקיים. לצד ניתוח הכשלים וההחמצות של "הדקדוק הליברלי" של השיח הביקורתי – הן כעמדה מחקרית הן כעמדה פוליטית – האסופה מניחה יסודות לדקדוק חלופי שביכולתו לשמש חוקרות וחוקרים ופעילות ופעילים חברתיים המבקשים להבין את מציאות החיים בישראל ולשנותה. מאמרי האסופה שייכים למגוון תחומי ידע ועוסקים בסוגיות קונקרטיות, בהן זהות מזרחית, מעמד הביניים הערבי, קולנוע מזרחי עכשווי, אמנות פוליטית, מבקשי מקלט, יחסי יהודים–ערבים, שלום, ואקטיביזם של זכויות אדם. כל אחד מן המאמרים, וכולם יחדיו, מציגים את הקושי של השיח הביקורתי להציע פרשנות מאירת עיניים לתרבות ולחברה בישראל וממחישים את היתרונות בפיתוח עמדה פרשנית חלופית הממוקמת מעבר לגבולות הדמיון הליברלי.