עומדים בפני עצמם : על סוציולוגיה עירונית ומזרחיות בישראל

בעשור האחרון הציבור המזרחי בישראל, ובייחוד מעמד הביניים, התקדם בעקביות בזירות רבות של החיים החברתיים: הכלכלית, הפוליטית והתרבותית. ואולם, השיח הציבורי והאקדמי בנושא ממאן לעסוק במגמה חיובית זאת וממשיך להתמקד בפוליטיקת הזהויות ובמרחבים שבהם מזרחים עדיין סובלים מאפליה וממחסור בהזדמנויות. הוא הזמנה לשחרר את הדיון על מזרחיוּת מנקודת המבט הדיכוטומית של "ישראל הראשונה" ו"ישראל השנייה" באמצעות עיון בארבעה מקרי בוחן הקושרים בין מוֹבּיליות חברתית של מזרחים לתהליכי פיתוח עירוניים: צמיחתו של מעמד ביניים מזרחי באשדוד, פועלם של "מתווכים עירוניים" בני דור 1.5 לעלייה המזרחית ביבנה, הקמתה של התזמורת האנדלוסית הישראלית והעברת האחריות על "פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר" לידי אנשי תרבות בני העיר.על בסיס מחקרים אמפיריים ובכתיבה אישית לא מתנצלת, מותחת ביקורת נוקבת על שיח הדיכוי, ומזהירה מפני העיוורון המחשבתי הטמון בו. המציאות, אם רק נסכים להרים את ראשינו ולהביט בה, כבר מראה אחרת. היא חברת סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, יו"ר אקדמי של החממה החברתית במוסד זה ועמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן. מחקריה עוסקים בסוציולוגיה עירונית של אתניות ודת ובהשלכות החברתיות של התחדשות עירונית ואמנות כסוגת פיתוח עירוני. אהרון־גוטמן הקימה את מעבדת Smart Social Strategy, והיא מפתחת בה מודלים ממוחשבים מבוססי נתונים בתלת ממד לחקירת המרחב העירוני.צילום: עד כמה הישראלים כקולקטיב באמת מכירים את עצמם? מהו הדנ"א של הישראליות ובאיזו מידה הוא ייחודי?האם הישראליוּת היא תופעה דינמית או שמא יש בה גורמים קבועים שהזמן אינו משנה? ומי הם גיבורי התרבות שלנו?הספרים הרואים אור בסדרה ישראלים עוסקים בנושאים מהותיים ולעתים "כבדים", שבלב ההוויה העכשווית, אך בצורה מזמינה וקלה לקריאה. ישראלים נועדה לגשר בין המחקר האקדמי בתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה, הסוציולוגיה, חקר התרבות, לימודי המגדר ועוד, ובין העניין של קוראים רבים לבחון ולהבין את עצמם כיחידים וכקולקטיב.