הזיות סיפוח : עוברים כל גבול במזרח התיכון

ההיסטוריה, כותב פרופ' חגי ארליך, היא תוצאת פועלם של מי שהבינו את גבולות האפשרי. הכל עומד ויעמוד במבחן היכולת. האפשרי - רצוי, הבלתי אפשרי - הרה אסון, ומי ששאפו לעבור את גבול האפשרי, הובילו להרס עצמי. בספרו שואל פרופ' ארליך היכן - בכל המובנים - עובר הגבול? עד איזה קו במפה ניתן לממש את העצמי הלאומי?הספר פורש כמה מ"הזיות הסיפוח" הגדולות במזרח–התיכון במחצית הראשונה של המאה ה-20, ממצרים הפרלמנטרית וחלומה על סיפוח סודאן, דרך הנוצרים בלבנון שהזו את "לבנון הגדולה", עובר בסיפוח הגדה המערבית על–ידי עבדאללה מלך ירדן, חזון המעצמה הכל־ערבית של עבד אל–נאצר, הזיית "הכל או לא כלום" של הפלסטינים, וכן, גם "מלכות ישראל השלישית" של התנועה הציונית - מניפת אשליותיהם, ובעיקר אסונותיהם, של מי שעברו כל גבול.הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב, ומחברם של ספרי מחקר ולימוד בתחומים אלה. ביניהם: "המזרח התיכון בין מלחמות העולם" (האוניברסיטה הפתוחה, 1996); "המזרח התיכון: המשבר הגדול מאז מוחמד" (ידיעות ספרים, 2017); "הילה-סלאסה אריה יהודה" (מאגנס, 2019). ארליך הוא חתן פרס לנדאו של מפעל הפיס לשנת 2010.  עד כמה הישראלים כקולקטיב באמת מכירים את עצמם? מהו ה ד.נ.א של הישראליות ובאיזו מידה הוא ייחודי? האם הישראליות היא תופעה דינמית או שמא יש בה גורמים קבועים שהזמן אינו משנה? ומי הם גיבורי התרבות שלנו?הספרים הרואים אור בסדרה "ישראלים" עוסקים בנושאים מהותיים ולעיתים "כבדים" שבלב ההוויה הישראלית העכשווית, אך בצורה מזמינה וקלה לקריאה". ישראלים" נועדה לגשר בין המחקר האקדמי בתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה, הסוציולוגיה, חקר התרבות, לימודי המגדר ועוד, לבין העניין של קוראים רבים לבחון ולהבין את עצמם כיחידים וכקולקטיב.