כל יום בולע שמש

בלילה גשום, לאחר ימים ארוכים של בידוד, מרגישה גיבורת הספר שהיא מוכרחה לברוח מבית החולים. מצוידת במטרייה שבורה ובכיסא גלגלים שמצאה, היא חומקת אל האוויר הצח ומתיישבת על ספסל, מוציאה מכיסה בדל סיגריה, שואפת את העשן מלוא ריאותיה ומחייכת לעצמה, לראשונה זה כמה ימים. לפתע מישהו מתיישב על קצה הספסל. היא מריחה את אדי האלכוהול בנשימתו, ונרתעת. בזווית עינה היא מבחינה ששכנה הוא הומלס, והוא ממהר להציג בפניה את ה'וילה' שלו: עגלת סופרמרקט ישנה ועמוסה, שהיא כל רכושו עלי אדמות, ואת חברו הוותיק לוציפר, חתול רחוב. הוא כותב לה שיר על פיסת נייר, ומזמין אותה לבקר גם למחרת. וכך הם נפגשים בלילות, כשהיא מסוגלת וכשמזג האוויר מאפשר. לאט לאט הם פורשׂים זה לפני זו את חייהם, והעולמות הפנימיים הייחודיים שלהם נחשפים, על הזר והדומה ביניהם: אין מול אין, שפע מול שפע, חירות מול חובות. הידידות המפתיעה גם מולידה הרפתקאות יוצאות דופן, ומלמדת את מי שחשבה שכבר ראתה הכול עד כמה גמישה היא נפש האדם. כל יום בולע שמש הוא סיפור מפעים על תהומות ופסגות, על מורכבות החיים ועל היכולת לחצוב דרכים חדשות. בשפה קולחת ועשירה, עתירת חום והומור, מצליחה שולה מודן לנסח שאלות גדולות ותובנות מקוריות באופן ישיר ואנושי להפליא. שולה מודן היא פסיכותרפיסטית, סופרת ועורכת, זוכת פרס ראש הממשלה ליצירה, מחברת ספר הבישול רב־המכר 'בישולה' וספרי ילדים רבים. זהו הרומן השני פרי עטה. קדם לו מסיבה לילדות טובות, שזכה לאהבת הקהל. -- מהכריכה האחורית