סליחת הלבנה

הבל נרצח. רחל נפטרה בדמי ימיה. יוסף עלה לגדולה ונשכח. משה נעצר על גבול הארץ האהובה...האומנם ניתן לדבר על טרגיות תנ"כית? על דמויות נמחקות, דמויות של שבר, של שאיפות אשר לא מומשו? או שמא גורלם הכאוב של גיבורים אלה אינו אלא פניו האפלות של עצם הארתם (זוהרם, אצילותם), מחיר שייכותם לעולמות נשגבים יותר? בדומה ללבנה, אשר הלכה ומיעטה את עצמה, ומאז משוטטת היא בשמים ללא נחמה? ילידת פריס. פרופ' לספרות צרפתית והשוואתית באוניברסיטה העברית. פרסמה מספר ספרי מחקר והגות, על קו התפר בין מסורת יהודית ומחשבה מערבית מודרנית (עכשווית). זהו ספרה הראשון המתורגם לעברית.