דם וחלב

"", קובץ שירים נרחב של המשורר , הוא המשך ישיר של כרך מבחר שירתו המוקדמת, שראה אור בשנת 2010 (בהוצאת מוסד ביאליק והקיבוץ המאוחד), ובו בזמן הוא גם בבחינת המראה נוספת של המשורר וניבו לעבר גובה שירי חדש של בגרות נפשית מלאה, שאפשר לתארו גם כעומק חדש.מראשית דרכו בשירה לפני כארבעים שנה משמיע בר-כוכב קול לירי עצמאי, שיש בו בעת ובעונה אחת ישראליות אופיינית ונִפלוּת אישית. הישראליות נובעת מן היניקה הישירה של המשורר ממציאות חיים אישית בישראל פרברית, עירונית למחצה וכפרית למחצה, על נופיה הצנועים, אווירתה חסרת היומרות ובני האדם הפועלים בה, בהם בולטים בעיקר הוריו של המשורר, אנשים שסיפור חייהם הוא סיפורם של מאות האלפים שעלו לארץ ישראל לשם תיקון חלוצי-ציוני, ומצאו בה פינה של עשייה בלי שינסו לחרוג מציבור עמֵל גדול, הוא הציבור של "ארץ ישראל העובדת". עם ההורים האלה מקיים בר-כוכב דו-שיח מתמשך ביצירתו כולה, ובכרך השירים החדש דו-שיח זה מתעצם, ונהפך לחקירה שירית מעמיקה והולכת של מהות הקיום כפי שהתממש בחייהם ובחיי המשורר הילד בצִלם. הנִפלוּת האישית, המעמידה את שירת בר-כוכב בתוך השירה הישראלית של זמנו כרשות בפני עצמה, חטיבה שירית שאינה דומה לשום חטיבה אחרת, נובעת מצירוף ייחודי של סגנון והלוך נפש. בר-כוכב אינו מנסה לקרב את השיח השירי שהוא מפתח לשיח הדיבורי הישראלי. הוא כותב בשפת שיר ברורה, מנופה, תקנית לחלוטין, מטפורית וצבעונית, אך נעדרת זרויות, ושפה זו משמשת אותו היטב בהבעת הלוך נפש מהורהר ומופנם של אדם יחיד, בודד, שרוי בעצבות רכה ומזוככת, שונה לחלוטין מן הקדרות הקיומית של חלקים נרחבים בשירה הישראלית בת הזמן. זו עצבות שמתכתבת עם הדלות והבינוניות של המציאות, ובתוך כך היא מוציאה אותן מתחומן הלוקלי ונותנת להן תקֵפות אוניברסלית. בר-כוכב יודע ש"בכל גוף מוטבע חלום אבוד"; ש"הפחד הוא שקובע את דרך העולם כדי להסתיר את העצב"; ש"רוב היקום עשוי מחומר אפל המכונה בדידות". עם זאת הוא יודע גם שבגוף שבו טמון החולי טמון גם המחול; שב"בנרתיק הגוף" טמון גם "חלקיק אלוהי" של אהבה; שכל גן, גם גן זנוח ודל צמחייה, טמון בו כוח "גן עדן", ושבכל נפש נתונה לעצמה ולבדידותה מצוי העולם כולו. כדבריו: "בין אורנים עתיקים של ילדות/ נלכדתי בין נחש לכוכבים,/ בגלל קוצר ראייה,/ הבטתי פנימה:/ כאן העולם".בכרך השירים החדש מתגלה שירתו של בר-כוכב במלוא בשלותה, בשיווי המשקל השקט שלה, בעדינותה, בצירוף "מרירותו המתוקה, מתיקותו המרה" (ביאליק) של קולה הייחודי., מלמד פסיכולוגיה וכתיבה יוצרת במכללת סמינר הקיבוצים, והוא חבר סגל באוניברסיטה העברית. שיריו תורגמו לשלוש עשרה לשונות, וראו אור בקבצים ובאנתולוגיות בין-לאומיים. זה ספרו השנים עשר.