בין שני גשרים

ליז הרגישה לא בנוח, לבושה יפה מדי, מאופרת מדויק מדי. היא זאת שמתאימה לבית קפה פריזאי, בעוד אודרי נשארה נאמנה לחברוּת שלה ולעקרונותיה – איסור על שמלות, ויתור על צבעים בהירים, ולעג לבנות שהתלהבו מזוג נעליים חדשות... אבל להיות הצרפתייה היחידה בקיבוץ קטן בגליל זה מחייב. איך תסבירי - ועוד בעברית - שאת מתנגדת לכל האלגנטיות המזויפת הזאת? אז ליז שיחקה את המשחק, וגם ראתה בעיניו של דורון שזה החמיא לו.