העם הבלתי נבחר

איך זה התחיל? זה לא היה כרעם ביום בהיר. זה נמשך שנים: רמזים, אזכורים, שתיקות מוזרות של ההורים. לפתע הם קלטו שהם “אחרים”; מוצאם שונה. הם יהודים. הם, אזרחי פולין, שפולנית היא שפת אמם, ומעורבותם בחיי פולין מובנת מאליה; הם, החוגגים את החגים הלאומיים והקתוליים — הם מיעוט לאומי. לא פופולארי. לא אהוד. בספר זה מופיעים ראיונות עם אזרחי פולין אשר בגיל מבוגר גילו את שורשיהם היהודיים. רובם חשו פחד עם גילוי זהותם. מה עושים עם “זה”? למי לספר על “זה”? מפני מי להסתיר את “זה”? מה משפחתי תאמר על “זה”?  מגוון רחב של פולנים מתמודדים עם גילוי זהותם החדשה, זהות שיצרה עבורם בעיה חמורה ולעתים אף מסכנת אותם ואת ילדיהם. הם מצאו פתרונות שונים. משהו בהם השתנה: הם בחרו להיפגש אתי ולספר לי את תולדות חייהם. עבור אחדים מהם, הייתה זו הפעם הראשונה בחייהם שבה דיברו על “זה”. קולותיהם נשמעים בבירור. הם מדברים על פחדיהם, רגשותיהם ותקוותיהם לעתיד. אלפים ספורים רשומים כיום בקהילה היהודית בפולין. רבים נוספים עדיין לא גילו את יהדותם. מגמה זו עשויה להתפתח בשנים הקרובות ולהשפיע על השיח הציבורי בפולין. האם ישתתפו "היהודים החדשים" אלה בנשיאתה של התרבות היהודית בפולין. הספר המרתק הזה הוא תחילתה של תשובה.