יהודים בלתי נראים

אדי בילבסקי נולד בעיירה וונגרוב בפולין באמצע שנת 1938. רחוק מהזמן ומהמקום האידיאליים עבור ילד יהודי להיוולד. כילד, הוא הביט בצבא הנאצי צועד לתוך רוסיה. יום ולילה הם צעדו – חיילים, משאיות, טנקים וחיילים, בשיירה בלתי נגמרת – כוח בלתי מנוצח. אדי שמע את אביו לוחש בחרדה – "מי יוכל לעצור אותם?". לילה אחד, לאביו היה חלום. בחלומו הוא ראה מה עליו לעשות: היכן לבנות את הבונקר, כיצד לבנות אותו ואפילו את מידותיו. בנייתו ארכה שלושה שבועות. כשהוא סיים, הוא לקח את משפחתו למחסן העצים ושאל אותם האם הם יכולים למצוא את דלת הסתרים. כאשר לא הצליחו, הוא היה מרוצה. הבונקר עמד להיות תיבת הנוח שלהם, מקום המפלט מהשטפון הראשוני. במשך שלוש שנים ארוכות, החל משנת 1941 שבה פתחו הנאצים בהגליות וברציחות המוניות של יהודים, אדי ומשפחתו התחבאו בבונקרים סודיים שנחפרו בשדות ותחת מחסני עצים או נבנו בעליות גג של אסמים. נראה היה שהדרך היחידה שבה יהודים היו יכולים לשרוד בפולין של שנות המלחמה היה להפוך לבלתי נראים. וכך – הם הפכו ליהודים בלתי נראים. הספר, בגרסת המקור באנגלית, נמכר בלמעלה מ-18,000 עותקים.