ילדי הלך לאן? פרשת ילדי תימן – החטיפה וההכחשה

נחטפו או לא נחטפו? היה או לא היה? האם הכל בדיה אחת גדולה? או שמא מדובר בגֶזֶל מאורגן של ילדים בחסות המדינה?כשבעים שנה חלפו מאז החלה "פרשת ילדי תימן", וצילה הכבד עדיין איתנו – מעיב על חייהן של משפחות הנעדרים ואינו מרפה מן המצפון הלאומי. למעלה מ 2,000- ילדים נעלמו בשנות הפרשה, רובם מיוצאי תימן. האם ייתכן שהיעלמותם היא רק פרי של צירופי מקרים? דמיונות שווא? האם יהיה בנו כוח להודות כי נעשה בישראל פשע שכזה?רובם של מכחישי הפרשה מסתמכים בעיקר על תחושות בטן, על "אמיתוֹת" מטעם, כמתקשים להאמין שדבר כזה היה יכול לקרות אצלנו. והנה כאן לפנינו מחקר שיטתי, ראשון מסוגו, המוכיח שאכן, היו דברים מעולם...מחבר הספר הזה קרא – כפי שלא עשה זאת איש לפניו – חומרים היסטוריים למכביר, ובראשם קרוב לאלף העדויות שנמסרו בועדת החקירה הממלכתית לפרשה, מצד מאות ממשפחות הנעדרים ומצד עשרות מן ה"קולטים" – פקידים בכירים, רופאים, אחיות, עובדות סוציאליות ועוד. על-ידי שיחזור נתיב היעלמותם של הילדים הוא חשף את הסדר והשיטתיות של התופעה, על שלל מרכיביה. מסקנותיו ברורות, חד-משמעיות, חותכות – ומכאיבות.כל מי שיקרא את הספר בנפש פתוחה וללא דעה קדומה יגלה כי הוא מקעקע באופן מוחלט את מסקנות הוועדה ואת כל טענות ההכחשה למיניהן: חטיפת ילדים שיטתית וממוסדת היתה גם היתה, והספר הזה מתאר בבירור איך פעלו הדברים ומי היו האחראים לכך.עד היום נמנו כבר 2,050 ילדים נעלמים, וגם המספר הזה אינו סופי. ועדיין, נותרת משוועת לפתרון השאלה לאן מובילים עקבותיהם. ילדי הלך לאן? הוא ספר מהַפֵּך-מעיים, ספר הוֹפֵך-לבבות.ד"ר נתן שיפריס הוא היסטוריון, עורך ראשי של האנתולוגיה המקווּנת "אבות הציונות", מייסד המיזם "היהודים: דיוקן קבוצתי" לתיעוד הצילום היהודי ההיסטורי, ומרכז מפעלי מחקר, תיעוד והנצחה בפרויקט חקר יהדות גליציה ובּוקּוֹבינה באוניברסיטת חיפה. השתתף בגל המחאה של הרב עוזי משולם בשנות התשעים סביב פרשת ילדי תימן, ובעקבותיו אף ישב שלוש שנים בכלא. עורך שותף של קובץ המאמרים "ילדים של הלב: היבטים חדשים בחקר פרשת ילדי תימן". ספרו ילדי הלך לאן? מסכם את מחקרו רב-השנים על הפרשה.