מניפולציות אלוהיות

זהו מחזה סמי-אוטוביוגרפי, דרמטי-על-גבול-המלודרמטי, ובה-בעת, קומי-על-גבול-הפארסה.חודש מרץ של שנת 2023, הוא כנראה החודש הקשה ביותר בחייה של ביאנקה בראונשטיין, חולת סרטן סופנית בת 75.מלבד הכאבים העזים שלביאנקה יש - לדבריה, "בכל הגוף" - היא גם סובלת מחוסר שינה בל-יתואר הנובע מקושי בלתי נסבל להירדם.בנוסף, הכדורים הרבים שהיא לוקחת (הן כדורי שינה, הן כדורים נגד כאבים על בסיס מורפיום, הן כדורים אנטי-דיכאוניים ואנטי-חרדתיים) - והשילוב שביניהם - גורמים לה לעתים להתקפי זעם, עד כדי כך שהיא עצמה כבר איננה מזהה עוד את עצמה ואת אישיותה - וכל מי שסביבה "סופג" את מצבי הרוח הקיצוניים - והחדשים - האלו שלה.*בנה, דורון בראונשטיין, אמן הומו בן 46, האוהב אותה אהבת נפש, מסור אליה ומחובר אליה בכל רמ"ח איבריו, והרואה בה את הדיווה הגדולה, האולטימטיבית, של חייו (לשם הפרופורציות: אף יותר מהדיווה האהובה עליו בכל הזמנים, המוזכרת במחזה מספר פעמים בהשוואה לאמו, השחקנית והאקטיביסטית האמריקאית - אשר הייתה מהראשונות שתמכה בהומואים בעת שהומוסקסואליות הייתה בלתי חוקית באמריקה - ג'ודי גארלנד), עובר לגור בחדר נעוריו שבדירתה בפתח תקווה, חדר על יד המטפלת הפיליפינית המסורה שלה, קארס (caress, שפירוש שמה הוא "ליטוף" באנגלית - שם המתאים לה ככפפה), כשהוא ישן לילות רבים לצד אמו, במיטתה, "בצד שלו", צופה יחד איתה בתוכניות הטלוויזיה האהובות עליה (והשנואות עליו, היות והוא מתעב טלוויזיה ככלל) - רובן טלנובלות בהודית - ומדבר איתה על הכל, בידיעה שלא נותר לה זמן רב לחיות, ולו לא נותר עוד זמן רב לחלוק איתה את מחשבותיו, את דעותיו ואת קשייו - בין היתר מהמחשבה ומההתמודדות עם המחשבה על איך הוא ישרוד (תמיד אגוצנטרי שכמותו...) - אם בכלל - לאחר מותה.*ראוי לציין שלקארס יש נטייה לקרוא לביאנקה mommy ("אמא", באנגלית), אך כדי להקל על קריאת המחזה, בחר המחזאי במתכוון (ברוב המקרים) לכתוב "מאמי" במקום "mommy", אך חשוב לזכור שלא מדובר בפירוש העממי המקובל של "מאמי" - הנאמר בדרך כלל בהקשר של יחסים בין גבר לאישה, או בהקשר של יחסי חברות, כי אם הכוונה היא ל"מאמי" מלשון "אמא".כמו כן, הן העברית של קארס לא מדויקת, "שבורה", הן האנגלית שלה לא מדויקת, "שבורה", היות והיא דוברת פיליפינית (להלן, לא עברית ולא אנגלית כשפת אם), דבר היוצר - וזאת בכוונה תחילה של המחזאי - רגעים קומיים לא כל כך ברורים - אם תרצו, "שבורים" אף הם - היות ולא ברור לביאנקה, לדורון ולדמויות האחרות בסצנות השונות, למה בדיוק קארס מתכוונת - וחלק מדבריה ניתנים למעשה לכמה פירושים.השיח של ביאנקה וקארס - אולי המשמעותי ביותר במחזה, הליבה שלו בתכני השיחות שלהן - מוזר ביסודו, לפחות מן הבחינה הצורנית, השפתית-פונטית, היות ושיחותיהן הן בחלקן בעברית ובחלקן באנגלית, לעתים כך ולעתים כך.