כמו בובות בחלון ראווה : מנהיגי העולים מאתיופיה בישראל

רבות נכתב על עולי אתיופיה, אולם טרם נכתב על מנהיגיה של קהילה זו שעברה טלטלה בין חייה בעבר – כחברה חקלאית מסורתית באתיופיה, לחייה בהווה – עם הצורך להתמודד על מקומה במארג החברתי העכשווי בישראל, ובעיקר להסתגל אליו. מנהיגים אלו (הקייסים) הובילו תהליך קשה של הגירה שהיה בו משום מהפכה ו"קפיצת דרך" מעולם פטריארכאלי, עם סדר וארגון ברורים, אל חברה פוסט-מודרנית כאוטית ומבלבלת.ספרן של רחל שרעבי ואביבה קפלן עומד על כמה היבטים של נושא זה: הוא מנתח את המתח השורר בין הממסד הדתי בארץ לבין המנהיגים הרוחניים של העדה; הוא עוסק בזהות הקיימת בין מצב של זִקנה למצב של הגירה, כאשר שתי הנסיבות, זִקנה והגירה כאחד, הן ביטוי למצבים חברתיים שבהם נשללות זהויות וננטשות כתוצאה ממצבי חיים משתנים. כפי שעולה מהנרטיב בספר זה, מנהיגי העדה האתיופית "נטרפו" למעשה על ידי המהפכה שאותה הם הובילו. הגישות האנתרופולוגית והסוציולוגית-היסטורית השלובות זו בזו במחקר הנוכחי מספקות זווית ראייה חדשה לבחינת חייהם של הנחקרים; היא אפשרה להיטיב להבין את סיפורם כפי שהוצג על ידם, בלשונם ובדרכם, במטרה לייצר מציאות שעמה הם מזדהים ושבה הם עשויים לעתים גם להתגאות. הגישות המשולבות אפשרו להצביע על הקונפליקטים השזורים בחייה של קבוצה "שחורה" אשר חיה בתוך קבוצה אנושית רחבה יותר ו"לבנה" בעיקרה. היא מרצה לסוציולוגיה במכללה האקדמית אשקלון ובאוניברסיטת בר אילן. משמשת עורכת בכתב-העת "הגירה". ספריה האחרונים הם: "חג המימונה: מהפריפריה אל המרכז" (הקיבוץ המאוחד ויד בן צבי, 2009); "בין הפרטי לציבורי: נשים בקיבוץ ובמושב", בעריכה משותפת עם פרופ' סילביה פוגל-ביזאוי (מאגנס ויד טבנקין, 2013); Mediation in Immigration (Germany, Lambert Academic Publishing, 2013). היא אנתרופולוגית וגרונטולוגית – מומחית בתחום הזקנה; חברת סגל וחוקרת בביה"ס למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה ומרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה במכללה האקדמית אשקלון. משמשת כחברת הועד המנהל של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה. ספרה "מבוא לגן עדן" ראה אור בהוצאת רסלינג בשנת 2013.