מבקשי חיים

ספר זה מציע מבט רחב על הגירת מבקשי מקלט מאריתראה ומסודאן לישראל, והמפגשים שלהם עם ישראלים. פרקיו עוסקים בנושאים שעל פי רוב אינם נחקרים ואינם נוכחים בדיון הציבורי: חיי היום־יום, יזמות כלכלית, התארגנויות פוליטיות, רשתות חברתיות, תרבות פנאי ואוכל, חלומות, צרכנות, חינוך, פרקטיקות דתיות ומשפחתיות, ואף מחלוקות בין־אישיות וקבוצתיות.אסופה זו מעניקה מבט מקיף במרחבי החיים שיצרו מבקשי מקלט אפריקאים שנכנסו לישראל משנת 2005 והלאה ובמרחבים שיצרו קהילות שונות בישראל מתוך המפגש עמם, ומשמיעה גם את קולותיהם של מבקשי המקלט עצמם.לאחר שנים ארוכות שבהן מבקשי המקלט בישראל עוררו בעיקר את תשומת לבם של ארגוני זכויות אדם ושל תושבי השכונות שבהן התגוררו – כעת, בשנת 2018, התלקח שיח ציבורי חסר תקדים סביב כוונותיה של ממשלת ישראל לגרש או "להעזיב מרצון" מבקשי מקלט אפריקאים למדינה אפריקאית שלישית או למדינת מקלט מערבית. ספר זה נועד, בין היתר, להרחיב ולהעמיק שיח זה – כאלטרנטיבה לראייה החד־צדדית והמתלהמת הרווחת בקרב חלקים מהציבור, בתקשורת ואף במוסדות השלטון.ראוי לציין כי לא פעם חולף זמן רב מביצוע המחקר והכתיבה ועד הפרסום. אך המציאות הנחקרת אינה ממתינה לאיש, ולעתים היא משתנה באופן קיצוני. המקרה שלפנינו הוא דוגמה מובהקת לכך. רוב המחקרים שעליהם מבוססים המאמרים שבספר נערכו לפני שנים, וחלקם מעידים על עולם שהיה ואיננו עוד. כיום עתידם של מבקשי המקלט האפריקאים בישראל לוט בערפל. ייתכן שעוד רגע קט יהיה ספר זה עדות למציאויות חיים שהיו ואינן., נשיאת המרכז האקדמי רופין, חוקרת מובילה בתחום ההגירה ולימודי אפריקה מאוניברסיטת תל-אביב. לאורך השנים פעלה לתרגום המעשה המדעי לעשייה בשטח למען שינוי חברתי., בעלת תואר שני בזכויות אדם מ־ LSE . פעילה חברתית. עובדת בוועד הציבורי נגד עינויים בישראל.