מנהרת-הזמן 62 מזמת הרצח של המלך הורדוס

כְּשֶׁטִּיַּלְנוּ בָּרֹבַע הַהֶרוֹדְיָאנִי בִּירוּשָׁלַיִם, אָחִי עֵרָן הָיָה חַיָּב לְהַשְׁוִיץ לִפְנֵי כֻּלָּם וּלְהַרְאוֹת שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל. אָז רָצִיתִי לְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ יוֹתֵר. יָדַעְתִּי שֶׁמִּנְהֶרֶת־הַזְּמַן תַּעֲזֹר לִי. וּבֶאֱמֶת, הִנֵּה אֲנַחְנוּ, יְלָדִים עִם מַחְשֵׁב, וְטֶלֶפוֹן נַיָּד וְהַכֹּל, שׁוּב הָיִינוּ בִּתְקוּפָה אַחֶרֶת... רָאִיתִי אֶת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ!  וְזֶה הָיָה מַדְהִים... אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁצָּרִיךְ לְסַפֵּר אֶת הַפְּרָטִים 
מֵהַתְחָלָה וּלְפִי הַסֵּדֶר, אֲבָל אֲנִי לֹא מִתְאַפֵּק וּכְבָר מְגַלֶּה לָכֶם - רָאִיתִי אֶת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְהוּא מַרְשִׁים יוֹתֵר מִכָּל מָה שֶׁחָשַׁבְתִּי. הִתְרַגַּשְׁתִּי מְאוֹד. אַחַר כָּךְ רָאִיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ הוֹרְדוֹס, אֶת אִשְׁתּוֹ הַיָּפָה וְאֶת אָחִיהָ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. לְאַט לְאַט נֶחְשַׂפְתִּי לַתְּכָכִים שֶׁל כֻּלָּם נֶגֶד כֻּלָּם. לְהַגִּיד לָכֶם שֶׁאֲנִי מַמָּשׁ יוֹדֵעַ מִי נֶגֶד מִי? אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל, אֲבָל עֲדַיִן מִתְבַּלְבֵּל לִפְעָמִים. דָּבָר אֶחָד בָּטוּחַ, הַמֶּלֶךְ הוֹרְדוֹס בֶּאֱמֶת שָׁלַט בָּעִנְיָנִים, וְכָל מִי שֶׁלֹּא הִסְכִּים אִתּוֹ – הוּא כְּבָר דָּאַג לְחַסֵּל אוֹתוֹ. וַאֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ בִּפְעֻלָּה.