מנהרת-הזמן 49 מלך היהודים

הַפַּעַם לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִכָּנֵס לַמְּעָרָה כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמִנְהֶרֶת-הַזְּמַן. עָצַמְנוּ עֵינַיִם, דִּמְיַנּוּ אֶת הַמִּנְהָרָה, אֶת הַדֶּרֶךְ, אֶת הַחֹשֶךְ וְאֶת הַפִּתּוּלִים, וְקִוִינוּ מְאוֹד שֶׁהַמִּנְהָרָה בֶּאֱמֶת תִּקַּח אוֹתָנוּ לֶעָבָר. והִנֵּה אֲנַחְנוּ, יְלָדִים שֶׁל הַיּוֹם, עִם מַחְשֵׁב, טֶלֶפוֹן סֶלוּלָרִי וְהַכֹּל, הָיִינוּ לְכַמָּה יָמִים לִפְנֵי כִּמְעַט מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, עֶגְלוֹנִים עַל עֲגָלָה עֲלוּבָה וּמְקַרְטַעַת. בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי שֶׁל הַמּוֹשָׁבָה הִתְקַהֲלוּ אֲנָשִׁים. "הֶרְצְל כָּאן!" מִישֶׁהוּ צָעַק. "יְחִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!" קָרְאוּ כַּמָּה יְלָדִים. אֵיזוֹ הִתְלַהֲבוּת! הָיוּ שָׁם יְלָדִים, וְהָיוּ שָׁם נְעָרִים וְהָיוּ שָׁם גְּבָרִים בְּבִגְדֵי עֲבוֹדָה וְנָשִׁים עִם סִנָּרִים. כֻּלָּם נִרְאוּ כְּאִלּוּ בְּזֶה הָרֶגַע עָזְבוּ אֵיזוֹ מְלָאכָה בָּאֶמְצַע. "הֶרְצְל בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל!" קָרְאוּ כֻּלָּם, "יְחִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!".