מנהרת-הזמן 55 אסון מעלות

שָׁרוֹן הִתְקַשְּׁרָה אֵלַי בַּטֶּלֶפוֹן מֵהֶעָבָר. כֵּן, כֵּן, מֵהֶעָבָר. הַפְתָּעָה כָּזֹאת מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן עוֹד לֹא עָשְׂתָה לָנוּ. "תָּבוֹא מַהֵר," שָׁרוֹן הֵאִיצָה בִּי. וְכָכָה, עֲדַיִן עִם הַ´קְרוֹקְס´ הַכְּתֻמּוֹת, הָיִיתִי בְּדַרְכִּי לְמַעֲלוֹת. יָדַעְנוּ שֶׁזֶּה יִסְתַּיֵּם בְּאָסוֹן. שָׁרוֹן אֲפִלּוּ יָדְעָה מִי מֵהַתַּלְמִידִים שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ אִתָּם וְדִבַּרְנוּ אִתָּם יֵהָרְגוּ. יָדַעְנוּ גַּם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת אֶת מָה שֶׁהָיָה. וּבְכָל זֹאת כָּל כָּךְ רָצִינוּ לְהַצִּיל אוֹתָם. רָאִינוּ אֶת הַמּוֹרִים וְהַמְּלַוִים בּוֹרְחִים. רָאִינוּ אֶת מַעֲשֵׂי הַגְּבוּרָה שֶׁל חֵלֶק מֵהַנְּעָרִים, וְלֹא יָכֹלְנוּ לִשְׂמוֹחַ אִתָּם כְּשֶׁשָּׁמַעְנוּ אֶת הַחֲדָשׁוֹת בָּרַדְיוֹ, אֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ מָה יִהְיוּ הַתּוֹצָאוֹת.