מנהרת-הזמן 35 ליל הבדולח

ביום השואה הלכנו לשמוע הרצאה של ניצול יהודי. אחר כך הגענו אל ביתו, כדי לשמוע יותר פרטים. לא נכנסנו למנהרת הזמן, ואפילו לא הגענו אליה. אבל למנהרה יש דרכים משלה: בתי היהודים בערו מאחורנו, ואנחנו היינו בבית הכנסת עם יהודים שהושפלו יותר ויותר. לא תארנו לעצמנו שאפשר להשפיל אנשים כל כך. ספרי תורה נזרקו מהחלונות, והיהודים עמדו בבית-הכנסת והכרחו לשיר את ההמנון הנאצי. המדרכה שעליה רצנו היתה זרועה זכוכיות. חלונות ראוה של חנויות נפצו ורססו בכתובות: "יהודים החוצה!" או "חזיר יהודי!". הפעם זה היה מסע שהתחיל רע והסתים איום ונורא. כל כך רציתי לחזור הביתה, לישראל שלנו, למדינה שלנו. לא להיות מושפלים כל כך לעולם.