שיחה

מה העניין בשיחה? האם יש לה ערך בפני עצמה או שהיא אמצעי בלבד ליצירת שיתוף פעולה? האם אנחנו משוחחים כדי לגלות משמעות? כדי לזכות בהכרה? כדי לא להישאר לבד? האם רעיונות מוצאם בשיחה? האם תרבות, אמנות ומחשבה אינן אלא שיחות? השאלה נוגעת לכל תחום פעילות שכרוך בו דיבור. השיחה פרימיטיבית, ראשונית – אנחנו יצורים משוחחים. הספר מאתֵר אופנים שונים של התופעה רבת הפנים הזאת – את התפרים שבין אדם לאדם, את הטווייה המתמדת של מסכת הקשרים, חוקיה והפלגותיה. בשיחה נפגשים ומגששים זה אחר זה, מתגוששים, פותחים רווחים, עושים מעשים. בה מתרחשת השפה ומתעצב הדיבור, ובה נלמדת השתיקה, פורץ הצחוק, נפתחים ונסגרים עולמות. השיחה היא אלתור מתמשך המעודד חשיבה משותפת, סיעור מוחות, יצירת קשר. מכאן גם העניין בשכלול תודעת השיחה ואמנותה בהוראה ובחינוך, בטיפול נפשי, בדיאלוג בין יריבים, אבל גם בעבודה, בזוג, בין הורים לילדים ובין חברים. הכתיבה בעברית על שיחה שונה מהכתיבה באנגלית למשל, שהמושגים המקובלים בה הם דיאלוג, דיאלקטיקה, דיסקורס, Conversation. במילה העברית "שיחה" מתגלה אופן אחר וחדש לשוחח – היציאה לָשׂוּחַ. הספר פותח במעגל-השיחה (שבו המשוחחים נמצאים סביב מוקד משותף), עובר אל מפגש פנים-אל-פנים (שבו המשוחחים נמצאים זה מול זה), וממשיך בשיחה שבה המשוחחים נמצאים זה ליד זה, שָׂחִים, מטיילים בִּדברים.