השיח האנתרופולוגי

"השיח האנתרופולוגי״ הוא שם כללי לכל הקשור בפעילות האנתרופולוגית. במסגרתו נחקרים, מפורשים ונלמדים הן המציאות החברתית־תרבותית והן הטקסטים המקצועיים המשקפים אותה. הטקסט האנתרופולוגי, כמוהו כניסוי מדעי, חייב לבנות מחדש קטעי־מציאות כדי לשחזר את החוקיות הטמונה בהם; מתוך כך נוצרת הקבלה פנימית בין כללי התיאור המובל בטקסט ובין חוקי ההתנהגות האנושית שהוא בא להבין, בד־בבד עם ההתאמה המתגבשת בין האנתרופולוג לנחקריו. תיאוריות אנתרופולוגיות הדגישו, במסגרת השיח הכללי, אספקטים שונים של האדם - ומתוך כך גם נקודות תצפית, מינוחים וחתכים שונים של תיאורו. השיח האנתרופולוגי, בהיותו המערכת המכילה את כל הכללים הללו, קובע מהו טקסט אנתרופולוגי ומה איננו בגדר כזה. שפתו של השיח מציידת אותנו במונחים כגון ״מיתוס״, ״סמל״ ו״טקס״, הנותנים בידינו כלים מופשטים לפיתוחו של דקדוק תרבותי כללי ופרטי באחד. דיון בטיבה של שפה מופשטת זו מציב אותנו במרכזה של ההרפתקה האנתרופולוגית, שחיפושיה אחר האדם־זיקית הטווה סביבו קורים של משמעות, מסירים את הפרגוד מעל המובן־מאליו שבתרבות ובחברה, ומעלים על הבמה שאלות עקרוניות של ההוויה האנושית.