פרספקטיבות שבורות

בעיצומה של מלחמת המפרץ, מקיץ מרטין וייס הקשיש בבית חולים חיפאי אל תוך מה שנדמה לו כחיים שלאחר המוות. בשוכבו שם, נפרש סיפור חייו רב התנודות: ילדותו בהמבורג של ראשית המאה ה-20; שירותו בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה ונפילתו בשבי הבריטי; כליאתו במחנה הריכוז דכאו אחרי ליל הבדולח כשהוא כבר בעל משפחה; עלייה לארץ ישראל ואיחוד מסובך עם בנו; חיים חדשים בחיפה עם רגינה, ניצולת שואה כמותו –בין הזכרונות לבין הוויית בית החולים נרקמת דמותו המורכבת, המרובדת והקשה של מרטין, זו שהתנהלה וממשיכה להתנהל ביושרה ובאומץ בין מחוזות פיזיים ונפשיים מקוטבים, סותרים, מאתגרים, ולשאול שאלות עמוקות על מוסר, על בחירה ועל אנושיות, גדולה וקטנה. הוא רומן שכולו מבט. רומן שבו השתיקה המתריסה והעיקשת של מרטין וייס כלפי חוץ הופכת אט-אט, בידיו האמונות והחכמות של עמרם ארצי, להתבוננות; התבוננות פנימית מרתקת, מלאה רגישות וכוח על יחסים, על אבידות ומציאות, ועל המאבק הנצחי שאדם מנהל עם עצמו ועם הזולת על הזכות לחיות, כמו גם לחדול. הוא חבר קיבוץ מזרע שבעמק יזרעאל. למד היסטוריה כללית וספרות עברית. פרסם בעבר שני ספרי שירה. הרומן שכתב, (2016), ראה אור בהוצאת פרדס.