אני, גרסת הבמאי

בקיץ של 2019 משהו קרה.בטקסט האישי והישיר ביותר שכתב עד כה, מתאר הסופר יואב אבני בגוף ראשון כיצד שינה את עלילת חייו וחילץ את עצמו מביצה טובענית של כאב וקיפאון — לא בעזרת מעשה קסמים, אף שקסם ודמיון תמיד היו חלק מעלילות ספריו, אלא במעשה נחוש של תשומת לב, התמדה ואהבה עצמית. כמו הברון מינכהאוזן, הוא מושך את עצמו מעלה בשיער ראשו — לבדו, בעדינות ובאומץ — ומגלה שפרדוקסים קיימים ולעיתים אף מצילי חיים. מאז הוא צועד בשביל שבו הנוף משתנה תדיר, אך יפה כל כך עד שמתבקש לצלם — ובמובן מסוים, זה בדיוק מה שהוא עושה.הוא מסע כן, חד ומעורר השראה אל האפשרות לערוך מחדש את עלילת חיינו ולהפוך מניצב או שחקן משנה לבמאי.הספר פונה לכל מי שמבקש להאמין ששינוי עדיין אפשרי. הוא בנוי משלושה חלקים המשלימים זה את זה וחולקים דוגמה מעשית להתפתחות פנימית וחיצונית:לאכול — על שינוי תזונתי מדויק ומודע, שמתחיל בתשומת לב לגוף ומוביל לאיזון אמיתי.להתאמן — על כוחם של תנועה, התמדה ופעולה גופנית כבסיס לשינוי פנימי מתמשך.לאהוב (את עצמך) — על הצבת גבולות, תשומת לב אישית, חמלה, הבנת הזמן ואגואיזם נאור כדרך לחיים שלמים, שקטים ומלאי נוכחות.זה אינו טקסט המבוסס על סיפור אמיתי.זהו סיפור אמיתי.