לב Poem

כְּשֶׁהַלֵּב פּוֹעֵם, רַק אַתְּ שׁוֹמַעַת כְּשֶׁהַלֵּב פּוֹעֵם, רַק אַתְּ יוֹדַעַת כְּדֵי שֶׁהַלֵּב יִפְעַם, רַק אַתְּ קוֹבַעַת כֵּיצַד לִשְׁמֹר עָלָיו, כֵּיצַד לָגַעַת כְּשֶׁהַלֵּב פּוֹעֵם, צִלְצוּלוֹ פַּעֲמוֹנִים כְּשֶׁהַלֵּב פּוֹעֵם, נוֹתֵן הוּא סִימָנִים כְּשֶׁהַלֵּב פּוֹעֵם אַתְּ צְרִיכָה לְהַפְנִים שֶׁהוּא רַק שֶׁלָּךְ לְעוֹד אֶלֶף שָׁנִים, ספרו השביעי של ובו שירים והגיגים אשר נכתבו מעומקו של לב, משולבים יחד ברגש והגות אישיים אך לא רק, הוא מביע גם את אומרם של לבבות שלמים ושבורים אחרים שלא נתנו ביטוי לתחושותיהם . שיח עצמי ובין אישי הניב את פירות הלב בעלי גוון וצבע יחודיים, בעוד רוח האהבה מרקדת עם כוח ההשראה לקצב הטנגו הפואטי. העצות והמסרים הגלויים והחבויים בשירים נרקמו על ידי לב שנסק לגבהים, ולעיתים, הזדכך ביסורים ויכל להם.