משבר הסוציאל־דמוקרטיה

בספטמבר 1913 נאמה באסיפת המונים בפרנקפורט דמיין על המיליטריזם. בין השאר אמרה שאם יידרש מאת פועלי גרמניה ביום מן הימים להרים את נשקם נגד אחיהם שמעבר לגבול, יענו: "לא, זאת אין אנו עושים". על סמך דברים אלו נתבעה בפברואר 1914 למשפט ונידונה למאסר לשנה אחת. הוא עלון שנכתב על ידי ההוגה והמהפכנית (1871-1919) בעת יושבה בבית הכלא בברלין בשנת 1915 בגין קריאתה למעמד העובדים הגרמני להתנגד למלחמת העולם הראשונה. בעלון זה מותחת לוקסמבורג ביקורת נוקבת נגד החלטת הסוציאל-דמוקרטים הגרמנים לתמוך בהחלטת ממשלת גרמניה לצאת למלחמה ולהשעות את המאבק הסוציאליסטי למשך המלחמה לטובת "שלום בית" בגרמניה. בביקורתה משתמשת לוקסמבורג במתודה ההיסטורית-מטריאליסטית כדי לחשוף את שקר האחדות הלאומית והגנת המולדת ששימשו להצדקת המלחמה; תחת זאת היא מתארת אותה כ"מלחמת מתקפה אימפריאליסטית", שמונעת מכוח אינטרסים קפיטליסטיים-ציניים: "כאן מתגלה מלחמת העולם הנוכחית לא רק כרצח בממדי ענק, אלא גם כהתאבדותו של מעמד העובדים האירופאי. הלוא אלו הם חיילי הסוציאליזם עצמם, הפרולטרים של אנגליה, צרפת, גרמניה, רוסיה, בלגיה, אשר טובחים אלו באלו מזה חודשים בפקודת הקפיטל, שנועצים אלו בלב אלו את ברזל המוות הקר, ובהיותם לפותים אלו באלו בזרועות קטל מתגלגלים יחדיו אלי קבר". "אלמלא ידעתם, הקוראים, את קורותיה של רוזה לוקסמבורג ואת דבר הירצחה מעט לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, יכולתם לטעות ולחשוב שלפניכם ניתוח אקטואלי עד כאב, טיעון אידיאולוגי שנכתב זה עתה בידיה של מתבוננת מעמיקה ומוכשרת מבע. ההבנה שמדובר בטקסט בן כמאה שנים נותנת לו עומק ומשמעות של כמעט נבואה".מתוך ההקדמה לספר מאת תרגם את החיבור והוסיף הערות.