הכוח המניע ומהות המהפכה הרוסית הגדולה

המהפכה שפרצה ברוסיה בשנת 1917 הייתה תוצאה טבעית של סכסוך ארוך שנים בין שתי תרבויות שונות שהתקיימו זו לצד זו ברוסיה שלפני המהפכה: התרבות הרוסית-אירופית והתרבות הרוסית-מוסקבאית. הפילוג החברתי העמוק וניגוד תרבויות הנם מאפיינים ייחודיים לרוסיה. אי התאמת יעדים, שאיפות ומטרות של שני חלקי אורגניזם חברתי אחד גרמה, בסיכומו של דבר, להעמקת הפער ולהשלכות טראגיות והרות אסון לרוסיה כולה. המהפכה החלה כמאבק נגד משטר הצאר, בשאיפה למשטר פרלמנטרי, לשלטון החוק, לזכויות האזרח ולערכים אירופיים אחרים, ונמשכה כמלחמת שחרור תרבותית של רוב אוכלוסיית המדינה ששהתה במצב טרום בורגני, כנגד שליטתו של מיעוט שאימץ את התרבות האירופית. הייתה זו דרך טראגית ועקובה מדם שהובילה להפסקת הפילוג התרבותי ברוסיה. – היסטוריון, פובליציסט.עשרים וחמש שנים עברו מאז פרסם ולדימיר אידזינסקי ספרון קטן בשם "סיבות ומשמעות האסונות הרוסיים". בספרון הוצגה השערה מקורית שעל-פיה מהווה הפיצול החוזר והנשנה של החברה הרוסית סיבה עיקרית לאסונות החברתיים הרוסיים. לדוגמה, הפיצול שהתפתח בעקבות הרפורמה של פטר הגדול (Peter The Great) היה הגורם העיקרי למהפכה הרת-האסון שהתחילה בשנת 1917. בגרסתה המקוצרת, השערה זאת פורסמה ב-1992 במאמר "סודם של האסונות הרוסיים" בכתב העת  המדעי של האקדמיה הרוסית, ומאז צוטטה רבות. עם זאת, כעבור רבע מאה נוצר צורך להעריך מחדש את הנחות היסוד של אותה השערה, וכתוצאה מכך נולד ספר זה, שהנו גרסה מורחבת ומעודכנת של העבודות שפורסמו בעבר.