הניצחון ושברו

מספטמבר 1972 עד אפריל 1973 קיימה מזכירות מפלגת העבודה בירור מקיף בשאלת המדיניות של ישראל בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים – השטחים המוחזקים. לקחו בו חלק כל בכירי המפלגה: ראש הממשלה גולדה מאיר, סגן ראש הממשלה ושר החינוך יגאל אלון, שר הביטחון משה דיין, שר האוצר פנחס ספיר, שר החוץ אבא אבן ואחרים. בצד הניסיון ללבן את עמדת מפלגת העבודה לגבי האופן שבו צריכה ישראל להתנהל בשטחים, נערך דיון נרחב בשאלת דמותה ומהותה של המדינה בעתיד. נבחנו בו קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לנוכח המשמעות הדמוגרפית הגלומה בסיפוח השטחים; דמותה המוסרית של ישראל והאפשרות של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית.יותר מיובל שנים אחר כך לא נס לֵחם של השיקולים, הטיעונים והנימוקים שהעלו משתתפי הדיון, בראש ובראשונה בעלי העמדה היונית. הם רלוונטיים לשיח האקטואלי והעתידי על השטחים המוחזקים. הם חשובים במיוחד לנוכח התהליכים שנגלים לעינינו בישראל בשנים האחרונות, תהליכים אשר מכרסמים באופייה הדמוקרטי ובדמותה המוסרית של המדינה.