התאוששות

היא הייתה אמורה להיות היום השביעי של מלחמת ששת הימים.  היא האירוע הטראומטי ביותר בתולדות מדינת ישראל.  מה השתבש במלחמת יום הכיפורים? קורא תיגר על התשובה המקובלת לשאלה הזאת. הוא מערער על גישת "כולנו אשמים" ועל הטענה שהחברה הישראלית והצבא חטאו ברהב ונחו על זרי הדפנה של 67'. הוא מראה כי תוכניות המלחמה של צה"ל היו מבוססות, אנשיו היו מנוסים ומאומנים היטב ותפיסת ההתרעה הייתה נכונה והסתמכה על מערך איסוף מצוין.  אם כך, מה השתבש במלחמת יום הכיפורים? התנהלותם של כמה קצינים בכירים היא שהולידה את הכשל. במרכזם ראש אמ"ן, אלי זעירא, שהתעקש שלא להפעיל את "רמי" ו"גדי", אמצעי האיסוף המיוחדים, אשר מהותם נחשפת כאן לראשונה; אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן, שבניגוד לפקודת הרמטכ"ל להיכון למלחמה, אסר בבוקר יום הכיפורים על פריסת הכוחות הזמינים; ומפקד חיל האוויר, בני פלד, שבשעות שלפני פרוץ המלחמה נתן שורה של פקודות שפגעו במוכנותו של חיל האוויר כשנפתחה האש.  אבל לא רק מקורות הכשל עומדים במוקד הספר. בר־יוסף מאיר גם את ההישג שכמעט לא דובר עליו עד כה: למרות המכות הקשות שספג בראשית המערכה, צה"ל הפגין כושר התאוששות יוצא דופן בהיסטוריה הצבאית המודרנית. הוא הצליח בכך משום שהיה הצבא הטוב ביותר שישראל העמידה אי־פעם בשדה הקרב והובילו אותו מפקדים עתירי ניסיון. בראשם הרמטכ"ל דוד אלעזר, שהיטיב לראות מבעד לערפל הסמיך של ימי המלחמה הראשונים.פרופסור (אמריטוס) לימד במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה. הוא ספרו התשיעי, ומצטרף לשורת מחקריו פורצי הדרך על מלחמת יום הכיפורים שהתפרסמו בהצופה שנרדם: (זמורה־ביתן, 2001) (זמורה־ביתן, 2011) (דביר, 2021).